פרסי אופיר 2012: איגור ומסע העגורים

"איגור ומסע העגורים" הוא אחד הסרטים שהכי סקרנו אותי מבין למעלה מ-30 הסרטים בתחרות האופיר. ציפיתי לקבל סרט ילדים פשוט ומרגש. והאמת היא שהסרט די מגשים את רוב הציפיות שלי ממנו. ועדיין יצאתי ממנו קצת מאוכזב. זה לא אומר שהוא לא טוב. ממש לא. אבל להרגשתי היה כאן פוטנציאל למשהו יותר סוחף ומשמעותי, אבל כמה החלטות שגויות, ו/או סתם חוסר נסיון של במאי גרמו ל"איגור ומסע העגורים" להיות סרט יפה ונחמד למדי. וזהו.

צריך לומר שבניגוד להרבה סרטים ישראלים, "איגור ומסע העגורים" הוא סרט מושקע. מדובר בקו-פרודוקציה ישראלית-גרמנית-פולנית, וכבר מהשניה הראשונה של הסרט רואים את הכסף על המסך. אדם סיקורה, הצלם הפולני של הסרט (שצילם, בין היתר, את שני סרטיו האחרונים של יז'י סקולימובסקי) עושה עבודה יפהפיה ורגישה עם המצלמה. בצילום עדין בתנועה מביע הצלם את רחשי ליבו של גיבור הסרט הרגיש.

אחרי צילום מגיעים השחקנים. אולה שור-סלקטר היא התגלית שלי השנה. אחרי שהיא קרעה לי את הלב ב"עולם מצחיק" ועשתה עבודה יפה בתפקיד קטן ב"סיפור של יוסי" גם כאן מתגלה שור-סלקטר כשחקנית בחסד. כאן, בניגוד ל"עולם מצחיק", שור-סלקטר מורידה טונים ומשתדלת להיטמע בתוך ים האנשים הרגילים, ודווקא בגלל זה היא מרגשת אותי כל כך. זה מאוד לא פשוט "להתנהג טבעי" מול מצלמה (תנסו את זה בבית ותראו). שור-סלקטר עושה ב"איגור ומסע העגורים" עבודה רגועה, שקטה, בטוחה בעצמה, ולמרות שלכאורה קל להיכנס להיסטריה כשאת אישה גרושה מטופלת בילד רגיש במיוחד שמוצאת את עצמה בארץ חדשה עם שפה לא מוכרת –  שור סלקטר מצליחה לגרום לי להאמין שהאישה הזו חיה וקיימת, והיא שוב מצליחה לרגש אותי.

* לחברי האקדמיה שבכם: משום מה, גם הצוות של "הסיפור של יוסי" וגם הצוות של "העולם מצחיק" דילגו על אולה שור-סלקטר בכל הקשור למועמדויות לאופיר (ב"סיפור של יוסי" אורלי זילברשץ בנאי תופסת את משבצת שחקנית המשנה. ב"עולם מצחיק" אסי לוי מוגשת על משבצת השחקנית הראשית, ונעמה שטרית על משבצת שחקנית המשנה). כל השמות שהזכרתי עושות עבודה טובה בזכות עצמן, ועדיין אולה שור-סלקטר נגעה לליבי יותר מכל שחקנית אחרת השנה. אנא עשו עימה צדק, ותנו לה לפחות מועמדות על תפקידה ב"איגור ומסע העגורים". מגיע לה.

אל שור-סלקטר מצטרפת גלריה של שחקנים נהדרים בראשות הילד הרגיש והאינטליגנט איגור איתי שצ'רבק. גם גרא סנדלר מופיע כאן בתפקיד קטן – וזהו עוד שחקן נהדר שלא מקבל מספיק קרדיט (עובדה שאתם לא זוכרים את שמו. אבל אם אני אזכיר לכם שהוא היה הגבר שלקח את אשתו לירח דבש במלון-תל אביבי מצ'וקמק אחרי שהיא שברה את רגלה בחתונה בסרט "מדוזות", אתם בודאי תגידו: "אה, הוא? לאיפה הוא באמת נעלם?").וצריך להזכיר גם את כליל ארבל החמודה, ואת תומש סובצ'אק הפולני המצוין בתפקיד האבא.

אבל יש גם פספוסים. הגדול מכולם הוא מנשה נוי, שלטעמי מפתיע כאן לרעה. "איגור ומסע העגורים" הוא דרמה עדינה ומרגשת. מנשה נוי משחק בסרט אחר לגמרי. מנשה נוי משחק בפארסה מגוחכת. יש גם עניין עם איזה ספונסר מטורף והיפר הסטרי, וגם רוב הילדים לא עומדים בסטנדרט הגבוה של השחקנים הראשיים. כך יוצא שלצד לא מעט סצינות מדויקות ומרגשות להפליא בין הדמויות הראשיות משובצות גם לא מעט סצינות המוניות וגסות שמקלקלות את האיזון העדין של הסיפור. למזלו של הסרט, רוב-רובו אכן מתעסק עם הדמויות הראשיות, ולכן רוב-רובו עומד בסטנדרט יחסית גבוה.

הבמאי יבגני רומן הוסיף לסרט בכמה מקומות קטעי אנימציה קצרצרים בכדי לאייר את נפשו הרגישה של הילד. האנימציה עצמה יפהפיה, אבל לטעמי עצם השימוש באנימציה הוא טעות שנובעת להערכתי מחוסר נסיון. ברוב המקומות שבהם משתמש הסרט באנימציה הוא בעצם חוזר על דברים שאני כבר מבין לבד. איתי שצ'רבק הוא ילד נבון ורגיש שמצליח להעביר את רגשותיו של איגור, הדמות שהוא מגלם, בצורה מספיק טובה. לאייר את המובן מאליו נדמה לי קצת מיותר.

כך יוצא ש"איגור ומסע העגורים" הוא סרט יפה ומרגש שהשאיר אותי עם טעם של החמצה. אבל עדיין הייתי רוצה להאמין שהסרט הזה יקבל הכרה ממסדית בצורת כמה מועמדויות, וחשוב מכך: שימצא את דרכו אל ליבותיהם של ילדי ישראל לכשיצא להקרנות מסחריות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “פרסי אופיר 2012: איגור ומסע העגורים

  1. שם הילד – איתי שצ'רבק.
    ——————-
    איתן לבל: נכון. סליחה. טעיתי. תוקן. תודה.

  2. סרט מהמם. ראיתי אותו בסינמטק בתל אביב היום. מרגש ונפלא. מנשה נוי דווקא נתן דוק של הומור לסרט ודווקא אהבתי את המשמק ואת הטאצ' שהוא נותן בסרט. סרט נפלא שלדעתי צריך לקבל גם הכרה ממשרד החינוך להקרנה לבני נוער.

  3. ליעל
    קשה לי להיות אובייקטיבית לגבי הסרט – אני האמא של השחקן. ))
    אבל אני מסכימה בהחלט בקשר למנשה נוי – הדובדבן שבקצפת, מעלה את הסיפור כולו לרמה אחרת.

  4. אני חושב שהמשחק של נוי מצחיק אבל הוא קצת אאוטסיידר מבחינה קולנועית ואינו מתאים לסרט….אולי לארץ נהדרת. האנימציה יפה אבל אין צורך בה….עיני השחקן החמוד , איתי, והצילום הנהדר של אדם מספקים את כל מה שצריך צופה אינטליגנטי….(הייתי משמיט אותה) וגם הסצנה של הספונסר של פטר….אינה במקום כי היא לא מובילה לשום מקום ואינה מבארת דבר לגבי הסרט…..הסרט מצויין אבל עדיין הייתי עורכו אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s