פסטיבל קולנוע אוסטרלי: עיר השלג

הסרט האחרון שראיתי במסגרת הפסטיבל האוסטרלי הוא הסרט היציג של הפסטיבל. זהו הסרט היחיד ששמעתי עליו משהו לפני שראיתי אותו. ואכן, זהו סרט ברמה אחת לפחות מעל כל השאר. ועדיין, קשה לי מאוד להמליץ עליו. יותר נוח לי להזהיר מפניו. מדובר באחת מחוויות הצפייה הקשות ביותר שעברתי בשנים האחרונות (ותאמינו לי, אחרי צפייה בסרטים של מיכאל האנקה ו/או סרטים יפנים מסוימים, אני מחשיב את עצמי די מחוסן בפני מראות קשים). "עיר השלג" הוא קטלוג אינסופי של רוע אנושי: אונס, רצח, עינוי גופני, הרג חיות, ועוד מעשים נחמדים שכאלו – כל אלו תופסים את רוב רובו של הסרט הקשה הזה.

פנו הדרך, הנה בא הרוצח. "עיר השלג"

"עיר השלג" מבוסס על סיפורו של הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה ביותר בתולדות אוסטרליה. הסרט מביא את סיפורו של האיש שפעל בשנות ה-90, ואת האלימות הפיסית והפסיכולוגית שהפעיל על סביבתו. הבמאי ג'סטין קרזל מפגין כשרון אקספרסיבי מרשים ב"עיר השלג". הוא מצלם את הסרט כולו בצבעים דהויים, והוא שולט בקצב האיטי והמאיים בצורה אבסולוטית (ובגלל שהזוועות רק נערמות יותר ויותר ככל שהסרט מתמשך, זה הרגיש לי הרבה יותר ארוך משעתיים). קרזל גם הולך על קו דק מאוד בין החדווה הקולנועית הכמעט מתבקשת של חגיגה על הדם לבין סיפור מוסר. הוא יודע שפטור בלא כלום אי אפשר, שהרי אי אפשר לעשות סרט על אדם סדיסט ולא להראות דבר ממעשיו (זה לא יראה אמין), ואכן לא מעט מהמעשים של האיש אכן מצולמים ומובאים לעינינו (והדבר כולל שליפת ציפורן מרגל, ביתור חיה מתה, סצינה אחת קשה של אונס בשוט אחד, ועוד כמה מעשים שמחים) – אבל הוא גם נמנע מלהראות דברים אחרים שקורים כדי לא להגדיש את הסאה, ואכן הרבה דברים אחרים קורים מבלי שנראה אותם (הרג חיות ובני אדם, וסתם התעללויות אחרות).

יותר מכך, קרזל לא סתם מספר את סיפורו של הסדיסט. הוא מתעכב על לא מעט סצינות בהם האיש מסביר את משנתו הסדורה והלכאורה הגיונית: הוא מנקה את הרחובות מהחלאות השורצות בהם. הוא מצדיק את מעשיו בכך שזהו דינם של פדופילים, אנסים, ואנשים שמכים את נשותיהם. אבל קרזל גם שואל את השאלה האם אדם יכול לקחת על עצמו את תפקיד האלוהים: שופט ומוציא להורג. הוא עושה זאת בעזרת הדמות שדרכה הוא מכיר לנו את הרוצח הזה: דמות של בחור צעיר ותמים כבן 17. תחילת הסרט מוקדשת לתיאור הסביבה הנחשלת של סנואוטאון, סביבה של עוני ועזובה. ואז נכנס לחייו של הגיבור האיש הזה, ובנחמדות שמזכירה את זו של שני החבר'ה מ"משחקי שעשוע" של מיכאל האנקה הוא סוחף אל עולמו את הצעיר.

זה הנער. "עיר השלג".

שלא כמו בסרט אוסטרלי אלים אחר מהשנה האחרונה, "ממלכת החיות", הצעיר לא נשאר אנמי לכל אורך הסרט. משהו בו משתנה בצורה איטית. בסצינה אחת קשה במיוחד הרוצח מצליח לתעתע בו בצורה פסיכולוגית עד שהוא משתתף בעצמו במעשה הרצח. ואכן, "עיר השלג" הוא פורטרט מבהיל של הקלות בה סדיסט פשיסט יכול לסחוף אחריו אנשים פשוטים.

ועדיין, יש משהו שהפריע לי בסרט הזה. בהרבה מקומות הבמאי נוקט בקיצורי דרך. לדוגמא: אישה בגיל העמידה מתפשטת מבגדיה מול הרוצח שיושב ומסתכל עליה. הוא אומר לה להסתובב, והיא עושה כדברו. בסצינה שלאחר מכן אנו רואים מישהו מנקה כתמי דם מהאמבטיה. אנו צריכים להבין שהוא כנראה הרג אותה בעינויים. או למשל: הרוצח והבחור הצעיר מגלחים את שיער ראשם. בסצינה שלאחר מכן השיער שעל ראשם גדל. אנו אמורים להבין מכך שעברו כמה חודשים. כל דילוגי הזמן האלו, שאמורים לקרוץ לאינטלגנציה של הצופה שישלים פערים לבד, פגעו לי בהתפתחות הקשר הדרמטי בין הרוצח לנער, קשר שמהווה את החלק מרכזי של הסרט.

ועדיין, "עיר השלג" הוא סרט יותר מרשים מאשר גחמני, והוא חוויית צפיה מומלצת אם יש לכם קיבה מספיק מחוסנת (בהקרנה שנכחתי בה לא מעט אנשים נדדו החוצה. לא בגלל שהסרט לא טוב, אלא בגלל שלא מדובר בסרט לכל המשפחה, אם להיות עדינים).

הקרנה נוספת של "עיר השלג" – 05/07, סינמטק חיפה.

(תוספת קטנטנה: לפני "עיר השלג" מוקרן סרט קצר בשם "פיק-א-בו". מדובר בעשר דקות עוצמתיות המתארות השתלשלות עניינים שבהן אדם רגיל מתגלגל לעשיית מעשים מחרידים. הכנה ראויה למראות הקשים של "עיר השלג").

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s