פרסי אופיר 2012: מנתק המים

איש אחד מתחיל לעבוד כמנתק מים מטעם ההוצאה לפועל. אז הוא הולך לבתים של אנשים שלא שילמו את החשבון, ומנתק להם את המים. פעמים הוא עובד לבד, ללא הפרעה. פעמים אחרות הוא נתקל בהתנגדות פסיבית. ויש לפעמים שהוא נתקל בהתנגדות אלימה. אבל הוא מנתק מים. זה מה שהוא עושה.

המשפחה שלו אנמית. אשתו פותחת את הפה רק לאחר חצי סרט. הקשר האוהב, אם היה, מת מזמן. גם הבן המתבגר עושה כדרכם של מתבגרים – מתנכר. ויש גם בת טינאייג'רית שלא אומרת הרבה. אז הוא מנתק מים.

האיש הזה רוצה להשתייך. להשתייך לעם. הוא מרגיש שייך לאנשים הפשוטים, אבל הוא נתפס כנציג הממסד, הזה שמנתק את המים מטעם ההוצאה לפועל.

הפסקה האחרונה, אגב, היא פרשנות אישית שלי, והיא יכולה להיות נכונה כמו כל פרשנות אחרת. "מנתק המים" הוא סרט שלא מסביר את עצמו. הוא סרט של התבוננות, מבלי שכמעט קורים בו דברים. "מנתק המים" הוא סרט של התבוננות בשגרה, וגם כשכבר מתעוררים בו קונפליקטים קולנועיים, הם נפתרים עוד לפני שהתעוררת ואמרת : "הנה מתחיל להיות מעניין".

לקראת סוף הסרט יש סצינה לילית ארוכה בבית קפה. זו הסצינה שעשתה לי את החיבור. נדמה לי שזו היתה גם ההתחלה של אחד הסרטים המרתקים של השנה שעברה, "היו זמנים באנטוליה". ואכן, נדמה לי שעידן הובל הבמאי מנסה מאוד להיות נורי בילגה ג'יילאן. הסצינות ארוכות, חלקן מצולמות בשוטים ארוכים מרחוק, ועם מעט מאוד טקסט שנאמר. אבל בהבדל גדול: הצילום של ג'יילאן מפואר. הצילום של "מנתק המים" סטנדרטי ולא מלהיב. אז מה שנשאר זו שגרה לא מאוד מעניינת שממלאת את הסרט הזה.

עם זאת, צריך לומר שהגורם העיקרי שמחזיק את הסרט הזה בחיים הוא משה איבגי. כן, שוב הוא. להגיד שמשה איבגי משחק מצוין זה כמו להגיד שהשמש זורחת בבוקר. מה עוד חדש. אבל אנחנו שוכחים בקלות איזו עבודה קשה עושה השחקן הזה. כל פיפס, כל פריט לבוש, כל פרופ שהוא משתמש בו (כאן – העטים שתמיד נמצאים בכיסו), הדרך החיצונית שבה הוא מציג את עצמו (לעד לא מגולח, ועם כרס), ההקפדה המדויקת על ההליכה המאוד ספיציפית של הדמות הזו – הכל מצטרף להופעה אדירה נוספת של ה-שחקן הישראלי הגדול הזה.

כמה חבל שההופעה הבאמת מפוארת של איבגי משתלבת אל סרט שאין בו הרבה מעבר לכך. סרט שגרתי על שגרה. לא סבלתי בהקרנה, לא השתעממתי, ולא הרגשתי שנאה מיוחדת כלפי אף אחד. רוב ההקרנה ישבתי עם סימן שאלה בראשי. "מנתק המים" זה נסיון קולנועי מעניין. וזהו. אין בו הרבה מעבר לכך.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “פרסי אופיר 2012: מנתק המים

  1. למה אתה כותב על סרט שלא מוצג לקהל אלא מוקרן בהקרנה סגורה? זה שפרסי אופיר כוללים סרטים שעוד לא פתחו בקולנוע זה פאק של האקדמיה. אתה יודע שכיסוי עיתונאי של סרט לפני הפרימיירה שלו יכול לפסול אותו מלשחק בפסטיבל? איזה אינטרס אתה משרת בביקורת הזו? לא חבל?
    =================
    איתן לעידן: זו לא הקרנה סגורה. זו הקרנה פתוחה לקהל הרחב על בסיס מקום פנוי. ככה גם אני נכנסתי להקרנה.

  2. אני דווקא ראיתי במנתק המים השפעה חזקה של הקולנוע הרומני החדש – לוקחים סיפור מעניין ומספרים אותו בדרך הכי לא מעניינת שאפשר. כאילו אם חס וחלילה יקרה משהו בסרט יאשימו אותך שאתה מייקל ביי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s