לרומא באהבה: וודי אלן בחופשה

בחיי שאתם אנשים רעים. אתם, אתם. אתם שקוטלים את "לרומא באהבה". אתם שלא מוכנים לקבל מהבמאי של "שושנת קהיר הסגולה" ושל "פשעים ועברות קלות" משהו שהוא פחות מיצירת מופת. אתם, הציניים, שקוברים את הקריירה של וודי אלן כבר קרוב ל-15 שנה. בחיי שאתם אנשים קשים.

"לרומא באהבה" הוא לא סרט גדול. ממש לא. הוא לא משתווה לסרטים הגדולים שלו משנות ה-80, וגם לא לסרטים הנהדרים שלו מהשנים האחרונות (למשל: Match point, או "חצות בפריס"). אבל "לרומא באהבה" הוא סרט קטן ומתוק. מצחיק ומהנה, חסר משקל וחמוד. בידור לא מחייב וקליל לערב קיץ מחניק.

יכול להיות שאלן רצה לומר משהו על הסקס-אפיל של סלבריטאים, ועל איך התקשורת, בחיפוש האובססיבי שלה אחרי "הדבר הבא" עושה בעצם דברים אבסורדיים. כמו לשלול את ההומניות מאנשים פשוטים בשלל תוכניות ריאליטי. או להרוס חיים של אנשים רגילים ע"י בלבול חושיהם. יכול להיות שוודי אלן התכוון ליצור משהו עם משמעות. אבל זה קצת מתמסמס. "לרומא באהבה" מספר 4 סיפורים שונים, לא קשורים, ויש בהם את האלמנט של הפרסום. באחד מהם (הסיפור של בניני) המסר ברור יותר. בשאר פחות. ולכן הקישור בין הסיפורים עצמם קצת רעוע הפעם. אבל זה לא משנה לי.

זה לא משנה לי כל כך כי מה שיש הוא להמשיך לקרוא