מג'יק מייק: כסףכסףכסף

זה כאילו לא הסרט בשבילי. זה כאילו כזה סרט לבנות שיבואו כזה לראות את צ'אנינג טאטום המהמממממםםם בעירום כאילו. זה כאילו כזה.

זה גם. זה לא רק.

אמנם כבר מהסצינה הראשונה רואים לטאטום את הטוסיק (ולא, לבמאי כאן קוראים סטיבן סודרברג, ולא סטיב מקווין, ולכן, כדאי שתדעו: אין בולבולים בסרט), אבל יש ב"מג'יק מייק" יותר מתצוגת תכלית של חשפנים.

יש כאן איזשהו נסיון להגיד משהו על תרבות הצריכה המערבית. על מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל כסף. ועל מעגל הקסמים הזה שאנחנו נשאבים לתוכו בחברה הקפיטליסטית: מעגל שבו אנחנו עובדים בשביל הכסף כדי שיגשים לנו חלומות, אבל אנחנו אף פעם לא באמת מצליחים להרים את הראש מעל המים למספיק זמן כדי באמת להגשים את החלומות שלנו. כי אנחנו רק ממשיכים לעבוד עוד ועוד, והכסף שאנחנו מנסים לחסוך לא באמת מספיק אף פעם.

אז מצד אחד, זה לא "סטפ אפ 375 וחצי". זה לא סרט טפשי. מצד שני, זה לא מי יודע מה סרט עמוק. כלומר – כן, יש לו משהו די אינטלגנטי להגיד, אבל הדרך שבה הוא עושה את זה לא מאוד רציני. מצד שלישי – רוב הסרט מתנהל בחיוך ועל מי מנוחות, ובסך הכל מדובר בקרוב לשעתיים נעימות – כך שאפשר לומר ש"מג'יק מייק" זה סרט לא רע בכלל, בסופו של דבר.

אז מה יש לנו בכל זאת?

יש סיפור על חשפן שחי את החיים הטובים. בדרך מקרה הוא פוגש בחור צעיר, מכניס אותו לעסק, והופך להיות המנטור שלו (ועל הדרך, מנהל מערכת יחסים מעניינת עם אחותו). ברקע – הוא חולם לצאת מכל עסקי החשפנות, ולהפוך לבונה רהיטים בהזמנה.

גברים לא בעבודה. החשפן והאחות של ב"מג'יק מייק"

כל הסרט להמשיך לקרוא