סרט קצר: תהילת עולם (רוי אנדרסון)

הפעם משהו לסינפילים מושבעים.

רוי אנדרסון הוא במאי שוודי ייחודי. באי הפסטיבלים מכירים את "שירים מהקומה השנייה" שלו משנת 2000, שדן באפוקליפסה , ואת "אתם, החיים" משנת 2007, שדן בטבע האנושי הלא ממש מרנין לדעתו של אנדרסון. שני הסרטים האלו נעשו בסגנון לא שגרתי: הם מורכבים משוטים בודדים (כל סצינה – שוט אחד). בהרבה מקרים הדמויות מדברות ישירות למצלמה בסוג של מונולוג משונה. והגאונות של אנדרסון מתבטאת בעיקר בהעמדת המצלמה (הסטטית בד"כ), בסידור האובייקטים בפריים בסדר מופתי, ובעיקר בתכנון ההתרחשויות, בקדמת הפריים, ובעיקר ברקע. תמיד ישנה הפתעה מאחור, והקדרות משולבת לא פעם בהומור יבש אך מצחיק מאוד (הנה קטע מ"שירים מהקומה השניה" להמחשה).

אנדרסון לא עושה הרבה סרטים. למעשה, הוא ידוע יותר כבמאי פרסומות, אך גם שם ניכר סגנונו הייחודי: רובן בשוט אחד. רובן סטטיות. ברובן מתרחשים דברים לא צפויים. הנה דוגמא (החלק הראשון הוא סדרה של  פרסומות לביטוח. החלק השני הוא סדרה של פרסומות ללוטו השוודי).

אנדרסון כבר מתקרב לגיל גבורות. בשנה הבאה הוא יהיה בן 70. את הסרט הקצר שכאן הוא ביים ב-1991. ונדמה שהוא רק הופך לרלוונטי יותר עם הזמן. "תהילת עולם" קושר בין עושר, גרגרנות (שנגרמת מהצורך האנושי לא להסתפק במה שיש, גם אם מה שיש הוא הרבה) – והתוצאה של זה – אכזריות כלפי אחרים.

סצינת הפתיחה היא אכזרית במיוחד, וקשה מאוד לצפייה. היא אפילו נאצית במהותה. אבל זהו הדבר החריף שאנדרסון רוצה לומר כאן: הטייקונים העשירים מסוגלים לבלתי יתואר.

לא צפייה קלה, "תהילת עולם" (שבעיקרו סובל ממחסור חמור בהומור הידוע של אנדרסון), אבל הגאונות של הבמאי הזה נראית גם כאן. כדאי (אבל רק לבעלי קיבה מאומנת). להמשיך לקרוא