הואלס האחרון: רגיש, אבל גם רגשי וצומי

סיפור מוזר, מה שקרה עם הסרט הזה. לפני כמעט שנה, בפסטיבל טורונטו 2011, נחשף הסרט הזה לראשונה. הציפיות היו גדולות. הבמאית, שרה פולי, שהיא גם שחקנית מוערכת (בצדק), יצרה בשנת 2006 סרט יפהפה ומרגש שנקרא "הרחק ממנה". הסרט ההוא זכה להערכה רבה ומוצדקת, ואפילו הביא מועמדות לאוסקר לשחקנית הראשית שבו (ג'ולי כריסטי. היא גם היתה הפייבוריטית לזכות, אבל בסוף הפסל נחטף מידה ע"י מריון קוטיאר על תפקידה כאדית פיאף ב"חיים בורוד"). לכן מובן מאליו שסרט חדש של שרה פולי מאוד סיקרן. אבל התגובות היו מעורבות, וזכרו של הסרט הזה עומעם. כשהגיע זמנם של טקסי האקדמיות הקנדיות, הסרט הזה כמעט ולא היה מועמד לשום דבר. אבל עכשיו הסרט יוצא להקרנות מסחריות ברחבי העולם, והתגובות דווקא חמימות למדי. והנה הוא גם מגיע לישראל. ורק אחרי שראיתי אותו אני יכול לומר שאני מבין את התגובות המעורבות לגביו. מצד אחד, קשה להתנגד ליופי ולעדינות של הסרט הזה. מצד שני, הוא יפה מדי, מתפנק מדי, מלוקק למדי אפילו. אני יצאתי מההקרנה מאוד מסויג ממנו.

אישה פוגשת גבר שדי מעצבן אותה. אח"כ היא עולה על טיסה הביתה. הגבר ההוא מתיישב על ידה. מתברר שהוא דווקא לא כל כך מעצבן, ואפילו נחמד למדי. הם נוחתים. היא לוקחת מונית הביתה, ומתברר שהוא השכן החדש שלה. אבל היא נשואה, ולא יכולה לפתח קשר איתו. ובכל זאת היא נמשכת אליו. וזהו כל הסרט – המשיכה שלה אליו, למרות שהיא נשואה. נשמע כמו דרמה טובה, ובמידה מסוימת, זה באמת ככה. שרה פולי מפגינה רגישות גבוהה בתיאור חיי הנישואים. השיחות שלהם, השגרה, והאהבה הפשוטה של שני אנשים פשוטים – הכל עובר את המסך בצורה יפהפיה.

אבל

משהו שם בכל זאת לא עובד. יש בעיה. יש משאב יקר שנקרא זמן. ובחיינו אנחנו לא תמיד יודעים לנצל אותו עד תומו. הרבה דברים שאנחנו רוצים אנחנו לא מספיקים. כי יש לנו עבודה. כי יש לנו התחייבויות קודמות כלפי כל מיני אנשים אחרים. כי יש רק 24 שעות ביממה. וכאן? הגבר (סת' רוגן, בהופעה רגועה וכובשת) כותב ספרי בישול למחייתו. הוא מבלה את רוב זמנו בבית, מבשל, ובעצם מנסה מתכונים לספר הבא שלו. והיא – לא ברור מה היא. בסצינה הראשונה בסרט נדמה שהיא עובדת בעבור איזשהו מוזיאון הסטורי. וזהו. לא מדברים על זה כל הסרט. היא כאילו חיה מהאויר. כתוצאה מכך, היא מצטיירת כדמות תלותית, ואפילו אינפנטילית. היא כל הזמן רוצה אהבה. יש רגעים שבעלה נענה לה בשמחה, ומחזיר לה אהבה, ויש רגעים שהוא אומר לה – לא מתאים עכשיו. אני עייף. או: אני בדיוק מבשל עכשיו. תזהרי, זה חם. ולא ממש ברור מה קורה עם האשה. הוא לפעמים עסוק. היא אף פעם לא עסוקה.

הוא אוהב אותה והיא אותו. זה נחמד. זה נחמד. זה נחמד. אבל האמת היא ש…

אולי הבחירה של שרה פולי ב להמשיך לקרוא