360: זאת הכלכלה, טיפש

לפני כעשור הגיע למסכים סרט פרוע, סוחף, אלים, מהמם. קראו לו "עיר האלהים". סרט על מלחמות הכנופיות הבלתי נגמרות בריו דה ז'נירו. הבמאי של הסרט הזה הוכיח כבר אז שליטה ברבדי נראטיב מרובים, ובצילום מהמם חושים. מאוד ציפינו להמשך. ואז הגיע הסרט הבא שלו: "הגנן המסור". לא ראיתי. אומרים שזה היה טוב, אבל כבר הוליוודי מדי (והוא הביא אוסקר, כנראה מוצדק, לרייצ'ל ווייז). עוד סרט שהוא עשה היה "על העיוורון", עיבוד כושל לספר של סאראמאגו. ועכשיו הוא חוזר עם סרט חדש שנקרא "360".

נתקלתי בשם הסרט הזה לפני כמה חודשים בסיור מקרי באינטרנט. נכתב שם שהסרט נחשף לראשונה כבר לפני שנה בטורונטו. רק עכשיו הוא יוצא להקרנות מסחריות. חשבתי שזה קצת מוזר שסרט של במאי מוערך מוחבא מעיני הקהל הרחב. ואז קראתי את הביקורות. אף אחד לא אהב את הסרט. וזה הפך להיות די ברור למה הסרט הזה לא מוצא מסך (הוא הופץ בארה"ב רק לפני כשבועיים, ורק בהפצה מוגבלת). ועדיין רציתי לראות את הסרט הזה. כל כך הרבה שחקנים מפורסמים, תסריטאי שאני מחזיק ממנו (פיטר מורגן, שכתב את "המלכה", "המלך האחרון של סקוטלנד" וגם את "מכאן והלאה" של קלינט איסטווד) – כמה גרוע יכול להיות סרט של במאי שכבר עשה סרט אחד מצוין לפחות?

התשובה היא: יש גרועים ממנו, אבל פרננדו מיירלס הבמאי מאכזב שוב. "360" הוא סרט בלי טעם, בלי ריח. יפה לעין, אמביציוזי, אבל ריק, לא מרגש, ואפילו משעמם לעיתים. אני צריך לומר: אין לי בעיה עם סרטים מרובי קווי עלילה. אני דווקא אוהב אותם. סרטים כאלו מאפשרים לבמאי להוכיח יכולת תמרון בין מספר רב של דמויות וקווי עלילה. הוא צריך לדעת לערוך את הסיפורים בקצב נכון, כדי שנתעניין בסיפור שלפנינו מבלי לאבד עניין בסיפורים האחרים. הוא צריך לדעת לקשור את כל הסיפורים יחדיו (אם לא ברמה המיידית, אז לפחות ברמה התמאטית), והוא צריך להוכיח שכל תצוגת התכלית הזו של יכולת בימויית היא יותר מגחמה המכוונת להראות שהוא במאי מצוין. זאת אמורה להיות מיומנות קולנועית שבאה לספר לנו משהו על העולם. משהו שנמצא בגרעין של כל אחד מהסיפורים. יש טענה שריבוי הסיפורים הוא סגנון שהיה באופנה ("תמונות קצרות", "אהבה נושכת"), וכבר נמאס ממנו. אני לא מסכים. אם סרט שבנוי כך עשוי טוב, אז הוא טוב. אין לי בעיה עם הסגנון. אבל "360" הוא סרט כזה שעשוי לא טוב.

אנת'וני הופקינס ב"360". הוא טוב, הסרט לא.

בעקרון, "360" הוא סרט חובק עולם המספר כמה וכמה סיפורים שונים על ניצול. עשירים שמנצלים את העניים. המערב העשיר שמנצל את המהגרים מהמזרח שרק רוצים להתעשר. יש צידוק לסרט סובב עולם שבודק את יחסי הגומלין הבינלאומיים. אבל האנשים שבתוך העיקרון הכלכלי הזה הולכים לאיבוד ב"360". יש טעימות מהסיפורים. אין ממש סיפור שסוחף, מרגש, מעניין. וזה חבל מאוד. זה חבל כי היה כאן פוטנציאל גדול.

יש כאן להמשיך לקרוא