אוסקר שפה זרה 2013: מקבץ ראשון

סוף ספטמבר – תחילת אוקטובר הוא הדד-ליין להגשת הסרטים השונים לשיקול האקדמיה האמריקאית לפרס האוסקר בקטגורית הסרט בשפה זרה (כלומר: לא אנגלית). כל מדינה רשאית לשלוח סרט אחד. בספטמבר שעבר העליתי לכאן סדרה של פוסטים שסקרה את הסרטים השונים שהמדינות שלחו. כאחד שמתעניין מאוד בקולנוע עולמי, אני רוצה לכתוב על כל סרט שמוגש לשיקול האקדמיה האמריקאית. כמה מהם מעניינים ללא כל קשר לפרסים, ובכמה מהם אני נתקל במשך השנה בפסטיבלים השונים.

ההרגשה שלי היא שבניגוד לשנה שעברה, שהיתה עמוסה בסרטים מסקרנים עם באז, השנה כמות הסרטים המעניינים שמסתובבים בעולם קטנה יחסית, ובהתאמה, התחרות על פרס האוסקר לסרט בשפה זרה תהיה פחות צפופה מהשנה שעברה. ועם זאת, הקטגוריה הזו ידועה באופיה ההפכפך. השנים שעברו הרגילו אותי להמר כנגד הזרם, שכן, בסופו של דבר, הסרטים הפייבוריטים תמיד הפסידו. ואז, בשנה שעברה, שוב חזרה האקדמיה האמריקאית ועשתה את הדבר ההגיוני – היא העניקה את הפרס לסרט שנחשב הכי טוב ("פרידה" האיראני). השנה יש כבר סרט אחד שנחשב זוכה בטוח. האם הוא באמת יזכה? והאם לא יפסל בדרך? ומי הם המועמדים לזכות במקומו, אם הוא לא?

סדרת הפוסטים שמתחילה היום תסקור את הסרטים השונים שינסו לערער את מעמדו של אותו מועמד בטוח (עליו ממש כאן, בהמשך הפוסט) .

כרגיל, כל לינק בתקצירים מוביל אל הטריילר לסרט הרלוונטי.

קמבודיהאהבות אבודות. בימוי: צ'אי בורה

סרט! מאוד! דרמטי!

על אישה שמנווטת את חייה תחת זוועות! החמר-רוז' טובח באנשים! על האישה מוטלת המשימה לשמור על משפחתה תחת תנאים קשים!

כפי שניתן להבין מהטריילר, מדובר בטלנובלה פרימטיבית שאין לה שום סיכוי, גם אם מדובר בסיפור אימיתי וחשוב.

סרביהכשהיום עולה. בימוי: גוראן פסקליביץ'.

מן הידועות היא שדרמות שואה הן מלכודות דבש בכל הנוגע לפרסי אקדמיה. להערכתי דרמת השואה הזו לא תגיע רחוק, למרות הסטטיסטיקה. גוראן פסקלייביץ' הוא במאי ותיק וידוע, ושמו מוכר לכל באי פסטיבלי הקולנוע בעולם זה עשרות שנים. סרטו החדש מספר על פרופסור שמגלה שהוא בעצם יהודי, ואביו הביולוגי מסר אותו למשפחה נוצרית על מנת להציל את חייו. הוא מתגייס למבצע: לבצע את "כשהיום עולה", יצירה מוסיקלית שחוברה ע"י אביו הביולוגי, שרק עכשיו למד על קיומו. לפי הסיפור ולפי הטריילר, מדובר על דרמה נצלנית וסוחטת דמעות בכוח, מהסוג שמרתיע ולא מהסוג קורע הלב. למרות שלבמאי יש רקורד ארוך ומרשים, קשה לי לראות את הסרט הזה מגיע למשהו באוסקרים.

ונצואלהאבן, ניר, ומספריים. בימוי: הרנאן ג'אבס

הנה סרט שנראה לי דווקא מעניין, אבל ספק אם הוא ימשיך הלאה. לפי מה שהבנתי, מדובר בילד שבטעות (או שלא) מאמין שאביו בוגד באימו, ומהטעות (או שלא) שלו מתפתחת סדרת אירועים אלימה המושכת אליה את כל העולם התחתון של קאראקאס. בשנה שעברה, אחד הסרטים המדוברים בעולם היה "מיס באלה" המקסיקני. הסרט ההוא אכן הוגש לשיקול האקדמיה ע"י מקסיקו, אבל הוא לא עבר לשלב הבא. נדמה לי ש"אבן, ניר, ומספרים" מנסה לחקות את הסגנון של המקסיקני (אם כי, עם הרבה פחות באז בינלאומי. בינתיים), ולכן, קשה לי לראות את הסרט הזה עובר לשלב הבא.

פולין80 מיליון. בימוי: ואלדמר קז'ישטק

דרמת מתח פוליטית. בתחילת שנות ה-80, פולין היתה עדיין תחת השלטון הקומוניסטי, בת חסותה של האמא הגדולה, ברית המועצות. ארגון האופוזיציה "סולידריות" לחם כנגד השלטון, אך צעדיו הוצרו. לפני שהשלטון ייבש אותו פיננסית, מחליטים ב"סולידריות" להכות את השלטון במקום הכואב, והם מארגנים שוד בנק בו הם מצליחים לקחת 80 מיליון זלוטי.תגובת השלטון היא חקירה חסרת רחמים, בהובלת שוטר חוקר מסור במיוחד, המונע יותר מתאוות קידום בסולם מאשר מאמונה בצדקת הדרך. סרטים כאלו בד"כ מעניינים את האקדמיה (ע"ע זוכה האוסקר "חיים של אחרים" הגרמני, או הדרמה "Der Baader Meinhof Complex" , שלא זכתה, אבל היתה אחת מחמש המועמדויות הסופיות לאוסקר), ולכן אולי הסרט הזה, למרות חוסר הבאז שלו, ולמרות שהטריילר שלו מצביע על סרט היסטרי למדי (לא במובן הטוב של המילה), אולי הסרט הזה יכול להגיע עד לשורט ליסט של התשיעיה, ומשם – אלוהים גדול.

יפןארץ אבותינו. בימוי: יונג-הי יאנג

סרט אישי מאוד עבור הבמאית, הכלואה בין שתי זהויות: צפון קוריאנית ויפנית. אחרי הרבה שנים, אחיה של גיבורת הסרט חוזר ליפן על מנת שיוכל לקבל טיפול רפואי ייחודי. הוא חי בצפון קוריאה הקומוניסטית והסגורה, והפערים בין סגנונות החיים ובין הפוליטיקות השונות מהווים כר פוריה לדרמה שאמורה להיות אפקטיבית. איכשהו נדמה לי שלמרות שהסרט הזה כבר יצא עם פרס מפסטיבל ברלין האחרון, עדיין לא מדובר בסרט שיסחוף את חברי האקדמיה האמריקאים. זה פשוט נראה לי סרט קטן מדי.

אוקראינהצולב באש. בימוי: מיכאליו איינקו

"צולב באש" זה כמו "רוקד עם זאבים" – שמו האינדיאני של גיבור הסרט. מבוסס על סיפור אמיתי, מסתבר שמשלחת סובייטית שהגיעה לקנדה לביקור בשנות ה-60 נתקלה במנהיג אינדיאני דובר רוסית. חקירה למקורותיו של האינדיאני-רוסי גילתה את הסיפור הדי בלתי יאמן שהוא סיפורו של הסרט הזה: סיפורו של טייס מלחמה סובייטי שהיה שבוי מלחמה בידי הנאצים. העובדה שהוא שרד בחיים את המלחמה הפכה אותו לחשוד בבגידה בעיני סטאלין, והוא נכלא בגולאג הסיבירי. בינתיים, חברו הטוב ביותר חמד את אשתו של הגיבור. כשהוא ברח מכלאו, לא היה לו מה לחפש בבית: חברו הטוב ביותר, עכשיו בעלה החוקי של אשתו, הפך לאויבו הגדול, והאיום המוחשי ביותר על חייו. אז הוא ברח לקנדה, ונטמע בקרב שבט אינדיאני. ברוסיה הסובייטית לא היה ייתכן לעשות סרט מסיפור שכזה, המציג פליט כגיבור, אבל עכשיו הפך הסיפור המדהים הזה לסרט הראוי הראשון בתולדות הקולנוע האוקראיני. הטריילר מציג סרט שכנראה לא רע בכלל, אבל נדמה לי שמדובר יותר בגאווה אוקראינית לאומית, ופחות בסרט טוב באמת, ובהיותו חסר באז בינלאומי, קשה לי לראות את הסרט הזה ממשיך הלאה, לשלב הבא.

יווןעולם לא הוגן. בימוי: פיליפוס ציטוס.

סיפורו של שוטר מזדקן, לקראת פרישה. המצב הכלכלי העגום ביוון, והעובדה שהפנסיה הצפויה לשוטר לא גבוהה – אלו מייאשים את גיבור הסיפור, והוא מפסיק להאמין בשיטה. הוא מחפף חקירות, ומשחרר פושעים. הוא גם מגייס עזרה של חבר לביצוע שוד לצורך הישרדות כלכלית, אבל הפשע משתבש, ומישהו נהרג בטעות. במקום השוד מצטלבות דרכיהם של השוטר ושל עובדת נקיון (גם היא לא עשירה במיוחד). יש חשד שהיא לקחה את הכסף, אבל יש גם רומן שמתפתח ביניהם.

מצד אחד, הבמאי והשחקן הראשי לקחו שניהם פרסי בימוי ומשחק בפסטיבל סאן סבסטיאן היוקרתי בספרד. מצד שני, נדמה שהסרט לא מלהיב, ולא ממש עושה את העבודה. הגל היווני של השנים האחרונות לא יעזור לסרט הזה.

אזרביג'אןבוטה. בימוי: אילגאר נאג'אף

סרט ילדים. ידידות בין ילד קטן לאיש מבוגר. הילד חי עם סבתו (האמא מתה). האיש המבוגר – הוא פעם היה מאוהב בסבתא, אבל נסיבות החיים הפרידו ביניהם. ברקע – גיבור הסרט סובל מבריונות מצד אחיה של חברתו. למרות שהסרט זכה בפרס סרט הילדים הטוב ביותר באסיה (וגבר על "מבול" הישראלי), נדמה לי שהסרט הזה פרימטיבי מדי, וסתם לא באמת מעניין, ולכן לא נראה לי שהסרט הזה ימשיך הלאה, לשלב הבא.

הולנדקאובוי. בימוי: בודווין קול

זה נראה סוג הסרטים המצוינים והמרגשים שיזכו להתעלמות מהאקדמיה. ואולי זה יהיה ה"פרידות" של השנה. הסרט הסנטימנטלי שיתגנב מאחור ויפתיע. גם כאן מדובר בסרט ילדים, סוג של "קס" הולנדי. ילד שחי עם אביו השתיין צריך בעצם לגדל את עצמו. הוא מוצא ציפור פצועה ודואג לה. הציפור הזו, וניצני אהבה ראשונה, יעמדו במבחן כשהסוד שלקח את אימו יתגלה. קשה להעריך את סיכוייו של הסרט הזה, אבל שני פרסים שהוא קטף בפסטיבל ברלין האחרון מאששים את ההנחה שמדובר בסרט טוב מאוד, שאולי גם ייגע רגשית בחברי האקדמיה האמריקאית.

רומניהמעבר לגבעות. בימוי: כריסטיאן מונג'יו

זה יהיה מעניין. סרטו הקודם של מונג'יו, יצירת המופת "4 חודשים, 3 שבועות, ויומיים" זכה להתעלמות רועמת מצד האקדמיה האמריקאית. המחאה שקמה בעקבות המקרה גרמה לשינוי חוקי האקדמיה, כך שכעת לא תוכל האקדמיה להתעלם מסרטים מדוברים ברחבי העולם. השאלה היא עד כמה באמת "מעבר לגבעות" מדובר וראוי. הסרט אמנם זכה בפרס המשחק ובפרס התסריט בפסטיבל קאן האחרון, אבל הדיעה הרווחת היא שהליין-אפ הכללי של קאן השנה סבל מאיכות לא גבוהה במיוחד (למעט הזוכה, אף סרט לא זכה להילולי הביקורת). נדמה גם שפסטיבל ונציה השנה לקח את כל הסרטים הטובים. ומהביקורות שאני קראתי, נדמה ש"מעבר לגבעות" הוא תצוגה נוספת של דרמה עקשנית ומשובחת מצד מונג'יו, אבל האורך מופרז (שעתיים וחצי) והדרמה הרבה פחות הולמת בבטן מסרטו הקודם. כך שזהו מקרה מבחן לאקדמיה האמריקאית – האם תרצה לתקן את הרושם מלפני חמש שנים, ולפצות את מונג'יו על העוול שנגרם לו, או שגם הסרט הזה יזכה להתעלמות.

מרוקומוות למכירה. בימוי: פאוזי בן סעידי.

בשנים האחרונות מרוקו משכה תשומת לב בינלאומית עם סרטיו של ראשיד בושארב שהיו מועמדים לאוסקר, וגם עם "עומאר הרג אותי" (שביים בן חסותו של בושארב, רושדי זם),  נציג מרוקו בשנה שעברה, הצליח לעבור לשלב הבא (אם כי לא הגיע לחמישיה). הסרט שמרוקו מגישה השנה נדמה על פניו כסרט עם סיכויים דומים. מדובר בדרמת פשע, שכפי שניתן לראות בטריילר, מצולמת נפלא. שלושה חברים מתכננים שוד תכשיטים. התוכנית המושלמת משתבשת כאשר נכנסת לתמונה רקדנית אקזוטית שהופכת להיות אהובתו של אחד מהגיבורים. מתחים עולים בין הגברים על רקע עיסוקה המפוקפק של האישה, ובתגובה, הגבר המאוהב הופך להיות מודיע משטרתי (בעיקר כדי להוציא את אהובתו מחיי הזנות שבהן היא כלואה). התוצאה היא שואו-דאון אלים. נדמה שהסרט יפה לעין, אבל פחות אפקטיבי דרמטית. מה שלא אומר שלסרט הזה אין סיכוי לעבור לשלב הבא (בעיקר לאור המסורת שנבנית בשנים האחרונות), מה גם שהוא מסתובב בפסטיבלי העולם כבר קרוב לשנה (הבכורה היתה בטורונטו בשנה שעברה).

פלסטיןכשראיתי אותך. בימוי: אן מארי ג'אסיר

בעקבות מלחמת ששת הימים, פליטים פלסטינים משוכנים במחנות בירדן. גיבור הסרט הוא ילד בן 11 עם משאלה – לראת שוב את אביו שנשאר בשטחים. על רקע עולם בסערת שינוי (הסיקסטיז, ילדי הפרחים, וכיוב') הילד יוצא למסע אל החופש. הטריילר מראה שהא גם פוגש בדרך מיליטנטים פלסטינים. אני עדיין לא יודע מה יחסה של ג'אסיר לטרור בסרט, אבל יש לה כבר רקורד מכובד בפסטיבלים. הסרט מתחיל עכשיו את מסעו בעולם (בטורונטו), ואם הביקורת העולמית תהיה חיובית, הוא יכול להגיע רחוק.

שבדיההמהפנט. בימוי: לאסה הלסטרום

הטריילר נראה ממש טוב, ואכן, נראה לי שהסרט הזה יכול להגיע רחוק באוסקרים. לא בגלל שהוא (אולי) טוב. יותר בגלל השמות המעורבים בו. נתחיל מהבמאי. בעיניי, אחד מהבמאים המאוסים בעולם, אבל הוא ידוע ומוערך כבר שנים רבות. סרטיו הם מתוקים כמו כוס קפה עם 20 כפיות סוכר (כלומר – עד בחילה), אבל הוא כבר היה מועמד לפרסים רבים, כולל אוסקרים, ומייקל קיין אף זכה על תפקידו ב"תקנות בית השיכר", סרט שהוא ביים. גם "שוקולד", סרט שהוא ביים לפני קצת יותר מעשור (עם ג'ולייט בינוש וג'וני דפ), היה מועמד לאוסקרים. ר"ל – האקדמיה האמריקאית מודעת היטב לפועלו של הלסטרום. והנה הוא חוזר לארץ מוצאו, שבדיה. והנה הוא גם עושה שינוי בסגנון, ומביים מותחן משטרתי במקום דרמה דביקה. ואולי זה רק מעשה מנחם גולן – לעשות את מה שבאופנה. ומה שבאופנה עכשיו זה עיבוד קולנועי של ספרי פשע שבדים (ע"ע טרילוגיית המילניום, והנערה עם הקעקוע). בנוסף, לתפקידים הראשיים גייס הלסטרום את לנה אולין ("שונאים: סיפור אהבה", "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום") ואת מיכאל פרסברנדט (ששיחק את התפקיד הראשי בסרטה זוכה האוסקר של סוזאן ביר, "בעולם טוב יותר"). הסיפור, אם זה באמת משנה, הוא על חוקרת משטרה המגייסת את עזרתו של מהפנט כדי לחקור את תודעתו של ילד שהיה עד לרצח בני משפחתו. יש גם מירוץ כנגד הזמן, כי ידוע שהרוצח שם לו למטרה לחסל את המשפחה כולה, והמהפנט צריך למצוא את הרוצח לפני שהרוצח ימצא אותם. קשה לי להאמין שהלסטרום יצר סרט באמת מותח ובאמת ראוי (ואם לומר את האמת, גם טרילוגיית המילניום לא היתה כזו טובה), אבל השמות המפורסמים המעורבים כאן צריכים לעזור לסרט הזה לדלג קדימה לשלב הבא.

גרמניהברברה. בימוי: כריסטיאן פצולד

אני שמח שהסרט הזה נמצא ברשימה. מבחינתי הוא כבר תופס את אחד מתשעת המקומות בשורטליסט.  לא רק שזהו סרט משובח (ראיתי אותו וכתבתי עליו כאן), זה סרט עם באז חזק מאז פסטיבל ברלין האחרון, שם זכה בפרס הבימוי. הביקורת העולמית אוהבת אותו, ונדמה לי שהוא סגור למועמדות לאוסקר (אם כי נדמה לי שהוא לא יזכה). במרכז הסרט, שמתרחש ב-1980 בגרמניה המזרחית הקומוניסטית, עומדת ברברה, רופאה המוגלית למושב קטן ומרוחק. יש לה מאהב במערב הדמוקרטי, והשלטונות פוקחים עליה עין מקרוב (ניתן לראות גם בטריילר חלק מסצינה בה הם הופכים את ביתה בחיפוש אחרי ראיות לבגידה במולדת, או לתכנון בריחה). בין מפגש חפוז עם אהובה לבין תכנון הבריחה בחשאי, לברברה יש גם שגרת עבודה בבית חולים. שם תצטרך להקרבה כואבת. האיפוק המרשים של כריסטיאן פצולד, האינטלגנציה שלו, המשחק הנהדר של נינה הוס בתפקיד הראשי, ובליווי מקהלת האוהדים בביקורת העולמית – כל אלו מבטיחים לסרט הזה מועמדות.

אוסטריה – אהבה. בימוי: מיכאל האנקה

וזה כבר לא רק סגור למועמדות. זה ההימור הדי בטוח לזכיה השנה.

השאלות שנוגעות לסרט הזה אינן קשורות לאיכותו. זהו הסרט האהוב ביותר ע"י הביקורת העולמית השנה (עד בואו של "המאסטר" של פול תומס אנדרסון). זה הסרט שהביא לבמאי שלו את הפרס הראשון בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, וזו היתה הפעם השניה שהוא זוכה בפרס, הישג חסר תקדים (נדמה לי).

שאלה 1: עד כמה, אם בכלל, הסרט הזה אוסטרי? הוא דובר צרפתית, מתרחש בצרפת, עם שחקנים צרפתים. האם זה יגרום לפסילתו ע"י הועדה המסדרת של האקדמיה?

שאלה 2: זה כבר כמה שנים הסרט הכי אהוב, זה שכולם מהמרים עליו, מפסיד בסוף את הפרס (והדבר כולל את סרטו הקודם של האנקה עצמו, "סרט לבן"). בשנה האחרונה האקדמיה שינתה גישה, ודווקא כן העניקה את הפרס לסרט הכי מדובר ואהוב על הביקורת העולמית, "פרידה" האיראני. אז איזו גישה תנצח השנה?

עד כאן מקבץ ראשון. 15 סרטים ראשונים. בד"כ מוגשים כ-60 סרטים לשיקולה של האקדמיה האמריקאית. אני אמשיך לעקוב.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “אוסקר שפה זרה 2013: מקבץ ראשון

  1. סרביה – חבל,שלא בחרו ב"המצעד" (הוצג בירשולים,קומדיה שחורה על התארגנות למצעד הגאווה הראשון בסרביה)… בקשר לסרט עצמו (לפחות כמו שאני יכול להבין),זה יותר דרמה פוסט-שואה (ועוד די הרבה פוסט),מאשר דרמת שואה…וגם יש סיכויי לא קטן,שזאת לא תהיה סרט היחיד שיסעק בשואה השנה (יש סיכויי שקרואטיה תבחר ב"לאה ודריה").

    ונצואלה – דווקא,נראה לי סרט לא ממש טוב,אבל שיהיה (לאמרות שלפני שנתיים נורא אהבתי את "Hermano")…

    פולין – בחירה די מעניין (לאמרות שהתחושה שכל הסרטים הפולנים עוסקים או במלחמת עולם או בהתנגדות לסובטים),כשהיה להם את "רוזה" שבפרסים של אקדמיה המקומית ניצח את "בחשכה" כמעט בכל הקטגרויות.

    יפן – אף פעם אל תזלז ביפן. 😉

    יוון – גל,למה אתה בדיוק מתכוון,היה את "שן הכלב" (הנפלא,דרך אגב,הייתי די בטוח שיגישו את הסרטו החדש,אולם עוד פעם טעיתי),"אטנברג" (חיכוי עלוב למדי של "השן…",טוב,אולי לא עד כדי כך גרוע).

    הולנד – עוד הנהחה שהסרט הזה אמור להיות באמת עוד,ההולנדים התעלמו מ"סוסקינד" (אלו,שואה+קרל מרקוביץ') ובחרו דווקא בסרט הזה…נראה עם ההימור השתלם.

    רומניה – טוב,אני דווקא די שנאתי את "4 חודשים…",והוועדיה הקטנה דווקא לא תמיד בוחרת בסרטים המדוברים ("דוד בונמי" המצוין ו"דבש" לא נכנסו לרשימה,ומה שהפתיעה אותי עוד יותר זה התעלמות מ"היו זמנים באנטוליה" בשנה שעברה)…

    מרוקו – סרטויו של ראשיד בושארב,היו אלג'ריים!!!ויש הבדל גדול בין סרט פשע-שוד לבין סרט פשע-התנגדות עממית,המבוסס על סיפור אמיתי…

    אוסטריה – כן,היו רק 6 כאלא לפנים…דבר ראשון,סרט מדובר לא תמיד הסרט הטוב ביותר (לאמרות שדווקא במקרא של הנקה זה היה כך)…ואם הוא לא יפסל (אני חושב שאם זה היה עניין גבולי,האקדמיה "לא תעז" לפסול,וגם בגלל ביקרות אחרי שפסלו את סרטו לפני 7 שנים,הם שינו את החוקים)…זה הימור טוב,אבל מה אם לדוגמא צרפת תבחר ב"מחוברים לחיים" (לא שאני מת על הסרט הזה,אבל זה כנראה סרט הכי קופתי בעולם השנה,לפחות שאינו דובר אנגלית)…

    נ.ב.התחושה שלי שהשנה תהיה שיא של סרטים (חזרה של קמבודיה,אוקריאנה ופלסטין וחזרה הצפויה של עוד כמה מדינות יכולה להבטיח אפילו 70 סרטים).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s