סיפור מלכותי: העם רוצה צדק חברתי. האצילות מתנגדת.

לגמרי ברור לי מה היה הניצוץ שהצית את הפרויקט הזה. מדובר בדרמה תקופתית (הידועה גם בשמה המזלזל "דרמת תלבושות") המתרחשת במאה ה-18. אבל ברור לי לחלוטין שבסרט הזה ניסה הבמאי להגיד משהו רלוונטי מאוד לימינו. אבל יש בעיה: משהו חסר.

מתחילת הסרט ועד סופו שחררתי אין סוף אנחות של הנאה (ככה בשקט. בכל זאת, לא נעים). אני סאקר של דרמות תלבושות. וב"סיפור מלכותי" מדובר בדרמה תקופתית מפוארת במיוחד: המרחבים המוריקים, התלבושות הנפלאות, המנהגים השמרניים שמתחתם מתחבאות תשוקות בוערות – כל אלו מתוארים בסרט הזה בדיוק רב ומפעים. הכל עשוי לפי הספר, או שמא יש לומר – מהבחינה הזו "סיפור מלכותי" כותב גרסה חדשה של הספר הזה. באמת פאר היצירה. ובנוסף, בתפקידים הראשיים של המלכה ואהובה משחקים שני שחקנים מצוינים: אליסיה ויקאנדר הצעירה היא ללא ספק תגלית שאחפש מעתה. שילוב לא שכיח של עוצמה ועדינות (אה, כן. ויופי) יוצרים דמות נשית ראשית שיודעת להסתדר בתוך עולם גברי קשוח, וגם לספק את תשוקותיה, גם אם הן אסורות. בתפקיד אהובה מופיע מאדס מיקלסן, סוג של משה איבגי דני. הוא כבר פרץ את גבולות ארצו, והופיע בתפקיד די ראשי באחד מסרטי ג'יימס בונד האחרונים. אני מכיר אותו גם מסרטיה של סוזאן ביר "אהבות פתוחות" ו"אחרי החתונה". ההופעה הבטוחה בעצמה שלו יוצרת דמות שיודעת לאן היא הולכת ומה היא צריכה, ועם זאת, הוא יודע להעביר ללא מילים את סערת האהבה שעוברת עליו. סצינת הריקוד ביניהם באמצע הסרט מהווה שיא יפהפה של משחק, עיצוב אמנותי, ובימוי רגיש.

רומנטיקה, שחקנים, תלבושות. "סיפור מלכותי".

הבעיה מתחילה בתפקידי המשנה, ונמשכת בסיפורי המשנה. תחילת הסרט מלווה בחורה אנגליה צעירה המשודכת למלך דנמרק. אך כשהיא מגיעה לפגוש את בעלה החדש היא מגלה איש-ילד. בחור צעיר, כבר לא ילד בגופו, אבל ילד בנפשו. וזה יכול היה להיות מקסים, אבל משהו לא מסתדר. האיש פשוט אינפנטיל. הוא מעדיף לשחק. כל הזמן. לצחוק, לרוץ, להשתולל. לא לשלוט. לא "להיות מלך". יש בזה משהו סטיריאוטיפי מדי. בעוד הדמויות הראשיות מלאות ועגולות, שאר הדמויות חד מימדיות, ובעיקר מדובר בדמותו זו של המלך. כך שכאשר פוגשת המלכה החדשה ברופא המלכותי ומתאהבת בו, למרות שסיפור האהבה הזה מתפתח לאט ובעדינות, אין לו את הקונטרה הדרושה. הסכנה שבגילוי הרומן האסור אינה כל כך מוחשית, מכיוון שהמלך, הבעל החוקי, הוא אידיוט מצוי.

סיפורי המשנה מגלגלים כל מיני תככים פוליטיים שהופכים להיות הרי גורל עבור גיבורי הסיפור. אבל בעוד שניקולאי ארסל, במאי הסרט, מקדיש תשומת לב מירבית לתיאור עדין ואוהב של הרומן היפה הזה בין המלכה והרופא, תשומת הלב לתככים הפוליטיים מאוד לוקה בחסר. כך יוצא שהמהלכים הדרמטיים המוליכים בסופו של דבר לסיום הטראגי (אל דאגה, אין כאן ספוילר. הסרט מתחיל מהסוף) אינם אפקטיביים, ובסופו של דבר, הבסיס הדרמטי של הסרט קורס, למרות הכוונות הטובות.

אבל בבסיס של הסרט עומדת כוונת המשורר. הרופא הוא גם איש הרנסנס. הוא מביא איתו רעיונות חדשים מספרי הוגים, ומדביק בהתלהבותו את המלכה. האהבה שלהם אמנם אמיתית, אבל עם התקדמות הסיפור הוא מנצל את מעמדו המשודרג כדי לנסות להיטיב עם העם הדני, על חשבון האצילות, שאינה מקבלת את צעדיו בעין יפה. כל החלק הזה של הסרט תפור אל עלילתו המרכזית בתפרים גסים. גם כאן, תשומת הלב למהלכים הסיפוריים קטנה ולא עמוקה מספיק, והכל נדמה שרירותי. כך שגם אם הבנתי בדיוק מה הבמאי רצה להראות (איך המעמד הגבוה ילחם מלחמת חורמה בכל רפורמטור שלי יחימוביצ'י, וימנע ממנו לעלות לגדולה) – עדיין זה לא עובר דרך פילטר רגשי, ולכן הסרט סובל בסופו של דבר.

בעיקר ניתן לראות את חסרונות הסרט בדמות המלכה האם. השחקנית המגלמת אותה היא טרינה דירהולם, שחקנית מעולה שכבר ראיתי בתצוגות משחק מפעימות בסרטים כמו "חיילת קטנה" של אנט ק. אולסן, וגם ב"בעולם טוב יותר" זוכה האוסקר של סוזאן ביר (בקרוב נראה אותה בסרטה החדש של ביר). ב"סיפור מלכותי" מסתכמת הופעתה של דירהולם בזקיפת גופה והרמת סנטרה כדי לסמן עליונות וגאוותנות. השחקנית המצוינת הזו מתבזבזת כאן על דמות שהיא יותר קו מתאר של אדם מאשר אדם אמיתי. ומכיוון שהיא גם הדמות המרכזית שמניעה את עלילת התככים הפוליטיים, כל האלמנט הזה של הסיפור, שהוא אלמנט קריטי, קורס דרמטית.

בפרסומי הסרט כתוב: "מאת היוצרים של נערה עם קעקוע דרקון". תמחקו את זה. אין קשר אמיתי לטרילוגיה הכושלת ההיא (כושלת אמנותית, אני מתכוון. מסחרית הם עשו הרבה כסף). יש ב"סיפור מלכותי" הרבה דברים יפים, אבל גם לא מעט חסרונות. גם אדם כמוני, שאוהב "דרמות תלבושות", יצא קצת מאוכזב מהסרט הזה. ועם זאת, אני לא מתחרט על מחיר הכרטיס. יש כאן סיפור אהבה מרגש למרות שהמסביב צולע, ויש כאן עיצוב אמנותי מרהיב שכדאי וצריך לראות על מסך גדול.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s