לופר: עצור או שאני יורה

הוי האכזבה.

לפני כשש שנים הלכתי לראות סרט שנקרא "בריק". הדיאלוגים השנונים, הקצב המידבק, המיצים הקריאטיביים המלהיבים שהלחימו יחדיו דרמת פשע וסרט נוער-תיכון – הכל התחבר לאחד הסרטים היותר מרתקים של העשור האחרון. סרט שהציג לעולם כשרון מתפרץ שמאוד מסקרן לעקוב אחריו. אז עקבתי. הסרט השני של הבמאי, ריאן ג'ונסון, אכזב. "בריק" היה קרקס קינטי מלהיב וחכם. "הנוכלים בלום" נשאר עם הקרקס, אבל כל השאר (תסריט, משחק) קיבל הרבה פחות תשומת לב, והסרט צלל. ועכשיו מגיע "לופר".

הפרויקט הזה היה בעבודה כמה שנים. העובדה שמדובר בבמאי של "בריק" בתוספת העובדה שמדובר בסרט מסע בזמן, בו גיבור הסרט צריך לחסל את עצמו הוסיפה לציפיות. אבל כשהגיע הסרט הזה גיליתי לאכזבתי ש להמשיך לקרוא