חלקם של המלאכים: קטן, פשוט, נעים, מצחיק

זה לא סרט למבקרי קולנוע. זה לא סרט לכל אלו שיכתבו עכשיו על קן לואץ', במאי הקולנוע החשוב שעובד כבר 50 שנה. זה לא סרט לאלו שישפכו עכשיו מילים על משורר האנושות של המעמד הנמוך, החיה הפוליטית שנושכת את הממסד המתאכזר לאנשים הפשוטים. זה לא סרט בשבילם.

זה לא סרט שכזה. גם אם אני מכיר כמה וכמה סרטים של קן לואץ', "חלקם של המלאכים" נעדר את רוב סימני ההיכר של הבמאי הזה. כמעט ואין קשר בין האיש הקודר והזועם הזה לבין הסרט שהוא ביים. למעשה, "חלקם של המלאכים" נראה כמו סרט קל ונעים של במאי צעיר ומבטיח. זה נדמה כמו סרט חסר יומרה, מצחיק וקליל, נעים ומשעשע, ללא כל כוונה לטרוף את העולם. בילוי חביב של שעה וחצי באולם קולנוע ממוזג.

חלקם של המלאכים. קליל.

פטור בלא כלום אי אפשר. בכל זאת, קן לואץ'.זה הבמאי שחתום על אחד הסרטים הכי קשים שראיתי אי פעם (משהו שנקרא "ליידיבירד". בהזדמנות נדבר גם עליו). גם ב"חלקם של המלאכים" ניתן לראות את גישתו האוהבת של לואץ' לאנשים הפשוטים. אבל פה בערך מתחיל ונגמר הדמיון לסרטיו האחרים של לואץ'. מדובר בסרט פשוט מאוד (אולי אפילו פשוט מדי). בחור צעיר וחם מזג יוצא עכשיו לחופשי אחרי שבילה זמן במוסד לעבריינים. זו ההזדמנות האחרונה שלו להצליח בחיים לפני התחנה הסופית לאנשים שכמותו – בית סוהר. והוא באמת מנסה להשתנות. יש לו חברה קבועה, וילד בדרך. אבל יש גם מכשולים. אף אחד לא מוכן לקבל אסיר לשעבר לעבודה, וגם משפחתה של חברתו לא מרוצה מהקשר הרומנטי, ומנסה להרחיקו מהתמונה. ואז מוצא הגיבור תשוקה חדשה לחיים – יין. לא שתיה לשוכרה, אלא יותר מדע עשיית המשקאות החריפים. בשלב מסוים "חלקם של המלאכים" הופך להיות חיקוי חיוור של "דרכים צדדיות" – למידת טעמם של יינות, ושקיעה בתוך תורה שלמה של עשיית יין. ועדיין, גם כאן עדיין מדובר בסרט נחמד.

אבל החלק השלישי הוא החלק הסוחף של הסרט – תכנון וביצוע שוד. מדובר בחבורה של אנשים צעירים ודי מוגבלים, והסרט הופך להיות קומדיה טובת לב, שלא מחפשת הגיון, אבל מנצלת את האהבה האנושית הגדולה לסרט נעים ומצחיק עם קצב טוב והרבה שאר רוח.  בסוף הסרט אתה ממש מצטער להיפרד מחבורת הלא-יוצלחים שמנסה לבצע שוד. הצער מגיע כי בסופו של דבר אנחנו ממש נקשרים לאנשים האלו. לחום האנושי שלהם. לכוונות הטובות שלהם. לאחווה של האנשים הפשוטים.

כך שזה ממש לא סרט אמנותי שיזכה למילים מהללות ממבקרים. זו לא דרמה קשה על התעמרות הממסד באיש הפשוט. זו בסך הכל קומדיה קטנה וטובת לב. לא משהו ש"חייבים לראות", ממש לא יצירת מופת, אבל בהחלט סרט שיעביר שעה וחצי בנעימים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s