סרט קצר: ההולך (טסאי מינג-לינג)

פסטיבל חיפה התחיל אתמול. אני נוסע לשם היום. דיווחים ממחר. בינתיים משהו לחג.

טסאי מינג-לינג זה במאי ששמעתי וקראתי עליו, אבל טרם ראיתי סרט שלו. אני לא בטוח שתהיה לי סבלנות בשבילו. לפי כל מה שקראתי, הוא עושה סרטים מהסוג הזה ש…לא קורה בהם כלום. והאמת, הסרט הקצר שכאן הוא בדיוק מהסוג הזה. הוא נמשך 25 דקות, שזה אולי 10 דקות יותר מדי, ועדיין הוא מעניין ומרתק, ומה שמחזיק את העניין שלי בו הוא היופי הויזואלי המרשים שלו.

את הפואנטה הבנתי מהר מאוד: קצב החיים המודרני מול האנושיות שמצריכה איטיות. איש אחד הולך.          מ     א     ו     ד                 מ   א   ו     ד           ל         א        ט.  זה כל מה שיש בסרט.

וברקע, ועל ידו, ומלפניו, ומעליו: האנשים. והמכוניות. והרכבות. והמוניות. כולם ממהרים.

בכלל, נדמה לי שהסרט הזה לא כל כך מבוים. הוא נראה לי יותר כמו מיצג אמנותי חי שהוצא לרחוב, וצולם כמו שהוא (בכמה הזדמנויות ניתן לראות אנשים מביטים למצלמה). זה נסיון מעניין, גם אם מתיש מעט, אבל כדאי לחכות בסבלנות לסוף. הסרט משלים יממה, ובסוף האיש מגיע ליעדו. ואז הבמאי (המשורר) מספר על האושר שבעוני. על השלמות שבשלווה הפנימית, הנחווית רק במבט שקט ואיטי, ולא כמו "העשירים" האלו, שרצים לכל מקום, אבל הם ריקים מתוכן.

היום ערב חג. מחר חג. יש זמן. קחו לכם 25 דקות, ושבו מול הפלא המשונה הזה. להמשיך לקרוא