סרט קצר: ההולך (טסאי מינג-לינג)

פסטיבל חיפה התחיל אתמול. אני נוסע לשם היום. דיווחים ממחר. בינתיים משהו לחג.

טסאי מינג-לינג זה במאי ששמעתי וקראתי עליו, אבל טרם ראיתי סרט שלו. אני לא בטוח שתהיה לי סבלנות בשבילו. לפי כל מה שקראתי, הוא עושה סרטים מהסוג הזה ש…לא קורה בהם כלום. והאמת, הסרט הקצר שכאן הוא בדיוק מהסוג הזה. הוא נמשך 25 דקות, שזה אולי 10 דקות יותר מדי, ועדיין הוא מעניין ומרתק, ומה שמחזיק את העניין שלי בו הוא היופי הויזואלי המרשים שלו.

את הפואנטה הבנתי מהר מאוד: קצב החיים המודרני מול האנושיות שמצריכה איטיות. איש אחד הולך.          מ     א     ו     ד                 מ   א   ו     ד           ל         א        ט.  זה כל מה שיש בסרט.

וברקע, ועל ידו, ומלפניו, ומעליו: האנשים. והמכוניות. והרכבות. והמוניות. כולם ממהרים.

בכלל, נדמה לי שהסרט הזה לא כל כך מבוים. הוא נראה לי יותר כמו מיצג אמנותי חי שהוצא לרחוב, וצולם כמו שהוא (בכמה הזדמנויות ניתן לראות אנשים מביטים למצלמה). זה נסיון מעניין, גם אם מתיש מעט, אבל כדאי לחכות בסבלנות לסוף. הסרט משלים יממה, ובסוף האיש מגיע ליעדו. ואז הבמאי (המשורר) מספר על האושר שבעוני. על השלמות שבשלווה הפנימית, הנחווית רק במבט שקט ואיטי, ולא כמו "העשירים" האלו, שרצים לכל מקום, אבל הם ריקים מתוכן.

היום ערב חג. מחר חג. יש זמן. קחו לכם 25 דקות, ושבו מול הפלא המשונה הזה.

תודה לארז תדמור שהפנה אותי ליצירה המיוחדת הזאת

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “סרט קצר: ההולך (טסאי מינג-לינג)

  1. טסאי מינג ליאנג הוא במאי מדהים. הוא כנראה הבמאי היחידי שיכול לסחוף אותי גם בסרטים כביכול "משעממים". חוץ מזה, אני לא בטוח שהסרט מתנהל ביממה אחת. לא ברור בכמה ימים מדובר כי הוא באמת הולך נורא נורא לאט.

  2. אכן מדהים ותודה על הקישור.
    אני רוצה לציין משהו שכתבת איתן, ואולי לשנות במשהו את השיח לגבי בימוי. כתבת :"בכלל, נדמה לי שהסרט הזה לא כל כך מבוים. הוא נראה לי יותר כמו מיצג אמנותי חי שהוצא לרחוב, וצולם כמו שהוא…"
    ובכן..מהו בעצם בימוי ? וכיצד אפשר לומר זה מבויים וזה לא ? זה מבויים קצת וזה לא כל כך מבויים ?
    כפי שאני מבין את זה – ברמה הפרקטית של הדבר (ובסופו של דבר גם ברמה הרעיונית והרגשית) – בימוי הוא קבלת החלטות בזמן נתון ושילובן לכדי תוצאה מוגדרת של "משפט" ו "טקסט". ואין ולו רגע אחד בסרט הזה שאין בו קבלת החלטות. החלטות שנובעות מהרעיון ומהחזון. החלטות שנובעות מהסגנון ומהמציאות "הקיימת" ו"הבלתי צפויה".
    בחירת הדמות. ומכאן הבחירה בלבושה. ומכאן בחירת הלוקיישנים. ומכאן הבחירה בזוויות הצילום וגודלי העדשה. בחירת הקצב – שמן הסתם כבר היתה חלק מהרעיון ההתחלתי. וכך הלאה והלאה והחלטה זו משתלבת הבחלטה קודמת, משנה אותה או מפתחת אותה… סרט שעומד מאחוריו במאי והוא ביים אותו.
    לא משנה אם רק 20% ממה שאנו רואים הוא מקרי או ש 80% מקרי. מרגע החלטת "הבימוי" לעשות סרט בצורה הזוֿ,
    התוצאה היא תוצר של החלטת בימוי מודעת.
    מקווה שהצלחתי להאיר את העניין ולחשוב על זה בצורה אחרת או נוספת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s