סרט קצר: צדף + קלֵה-קלָה (חוליו מדם)

בשנת 2000 נסעתי לחופשה של כשבועיים בספרד. הייתי יום אחד במדריד, כמה ימים בברצלונה, ובאמצע ביקרתי בעיר בצפון ספרד, סאן סבסטיאן. תכננתי את החופשה כך שאוכל לבקר בפסטיבל הסרטים המתקיים בעיר, ואכן ראיתי במהלך החופשה שלי שם כ-15 סרטים, אבל גם הספקתי לטייל ולראות לא מעט מקומות בעיר עצמה (וגם, אגב, לראות 2 הפגנות המוניות. אחת נגד חברת הטלפונים הספרדית, ואחת נגד המחתרת הבאסקית, שאז עוד לא הניחה את נשקה. 2 הפגנות ב-10 ימים).

סאן סבסטיאן שוכנת לחוף האוקיאנוס האטלנטי, ומציעה לתיירים את אחד החופים המרשימים ביופיים – חוף "מפרץ הצדפה" (Bahia de la concha). גם פסטיבל הסרטים המפורסם של העיר משתמש בכינוי הזה – הפרסים המחולקים בפסטיבל הם פרסי הצדפה (לדוגמא, בפסטיבל שהסתיים לפני כשבועיים זכה בפרס "צדפת הזהב" הסרט "בבית", החדש של פרנסואה אוזון).

חוליו מדם, במאי ספרדי אהוב עלי במיוחד, הוא יליד העיר סאן סבסטיאן. מדם הוא במאי מורכב ומסובך, אבל זה גם אחד הדברים שאני אוהב בו: צפייה בסרטיו היא תרגיל אינטלקטואלי, מבלי לאבד ולו לרגע את האלמנט הרגשי. סרטיו גם הוקרנו בארץ, וזכו להצלחה: בשנות ה-90 הכרנו את "הנאהבים מחוג הקרח הצפוני", ולפני כעשור ראינו גם את "סקס ולוסיה". ב-2008 הופץ כאן "סערת החושים של אנה". לטעמי האישי זה היה סרטו הטוב ביותר של מדם, אבל הוא גם זכה לקיתונות של בוז עצום, ושל אנטגוניזם יוצא דופן. סרטו האחרון לעת עתה היה "חדר ברומא" (2010), אבל גם אני מודה שזהו סרטו החלש ביותר (לא הופץ בארץ. ניתן לראות מדי פעם בכבלים). נכון ל-2012, מדם קצת נעלם. הוא ישב וכתב את ספרו הראשון, "המאהב מאתונה", ובכוונתו לעבד את ספרו לסרט.

בינתיים, כדי לבטא את הגעגוע שלי לבמאי המקורי והמיוחד הזה, אני מעלה לכאן פרויקט קצר של מדם מ-2008. זה בעצם סוג של להמשיך לקרוא