שבוע קולנוע נורבגי: תדליק אותי, לעזאזל

בניגוד לבולגרים, שהקולנוע שלהם לא מוכר בעולם כמבריק במיוחד, ובהתאמה, הסרט שדגמתי מהשבוע שהוקדש להם בסינמטקים היה חלש, נדמה שהקולנוע הנורבגי מקבל בשנים האחרונות תשומת לב גוברת והולכת. בנט האמר הוא במאי נורבגי שהתפרסם גם בעולם (ראיתי שני סרטים שלו והשתעממתי למוות. אבל הוא מוערך בעולם, ואפילו ביים סרט בהוליווד). "האפי האפי" בשנה שעברה היה סרט זניח שקיבל כמה פרסים בינלאומיים. יואכים טרייר הוא שם שמקבל הרבה כבוד בעולם ("אוסלו, 31 באוגוסט" המעניין שלו מוקרן גם הוא במסגרת שבוע הקולנוע הנורבגי. ראיתי אותו בפסטיבל חיפה האחרון, וכתבתי עליו כאן). וגם "תדליק אותי, לעזאזל" עשה קצת רעש בבלוגיית הקולנוע העולמית בשנה האחרונה. ואחרי שראיתי אותו אתמול, אני מבין גם למה: מדובר בסרט חצוף, אבל רגיש. פרובוקטיבי, אבל עדין. ובעיקר – מלא רוח נעורים שמחה בכל הקשור לקולנוע שבו.

גיבורת הסרט היא נערה בת 15. ניוזפלאש – גם בנות מתעניינות בסקס. לא רק להמשיך לקרוא