שבוע קולנוע נורבגי: ציידי ראשים

הי, יש סרטים נורבגים בסינמטקים.

לפני כשבוע ראיתי את "תדליק אותי, לעזאזל". סרט שמצדיק לחלוטין את המוניטין שלו. ואתמול ראיתי את "ציידי ראשים". גם הוא סרט מדובר בסצינה העולמית. וגם הוא שווה לגמרי את ההייפ.

באופן כללי אני נוהג לומר שאני לא ממש משתגע על סרטי פעולה. אני יותר בעניין של דרמות אירופיות. אבל זאת פעם שניה בתוך חודש שאני רואה סרט פעולה וביציאה מהסרט המילה היחידה שאני יכול לומר היא "וואו!" (הפעם הקודמת היתה "הים הצהוב", סרט מסחרר חושים מדרום קוריאה. כתבתי עליו בסקירה של פסטיבל חיפה). אולי יש משהו בסרטי הפעולה האמריקאים שהוא פשוט צפוי מדי. אולי האמריקאים פשוט פוריטניים מדי. אולי הם פשוט מתחרים בינם לבין עצמם מי יעשה את הפיצוצים והמרדפים המרהיבים ביותר, אבל הם גם מפחדים כל כך מאימת ה MPAA עד שהם מצנזרים את עצמם מראש. הם לא מרשים לעצמם להתפרע כדי לא לקבל סיווג גיל גבוה מהצנזורה, ובכך לאבד הרבה צופים מראש (כלומר: לאבד הרבה כסף). מי שלא אמריקאי לא חושב ככה. ואז אנחנו מקבלים סרט כמו "דרייב", למשל. או "הים הצהוב". או "ציידי ראשים".

תביא חלב. "ציידי ראשים"

האמת היא שהתחלת הסרט לא מבשרת טובות. עשרים הדקות הראשונות של "ציידי ראשים" טובעות בתוך ים להמשיך לקרוא