לא בתל אביב: מורד מאהבה

דיסקליימר: לפני כשנה ראיתי באינטרנט סצינה מתוך הסרט הזה. זה היה כשהוא היה עדיין בעריכה, ויוצרי הסרט ביקשו עזרה במימון הפוסט-פרודקשן. התגייסתי. אמנם שמתי רק כשניים וחצי גרושים, אבל אני מקווה שעזרתי בקצת.צרי העין יגידו שדעתי משוחדת מראש, ואני מושקע בסרט. אבל מכיוון שבאמת שמתי כמות כסף פצפונת, ויותר חשוב, מכיוון שלא היתה לי יד ורגל בשום החלטה אמנותית שנלקחה ע"י היוצרים,  אני מרגיש חופשי לכתוב פוסט על הסרט הזה.

ובכן: "לא בתל אביב" הוא סרט מפתיע, שמוכיח שאפשר לעשות סרט אנטי-מימסדי מבלי להיות כועס ובועט. "לא בתל אביב" הוא סרט שמחפש סדר עולמי חדש, אבל הוא פונה ללב ולנשמה. נוני גפן, הבמאי-תסריטאי-שחקן ראשי כמֵהַ למסגרות אחרות מהמקובל, והוא מבטא את זה בצורה קומית-רגשית, ולא בצורה מיליטנטית. אולי אפשר אפילו לומר זאת על דרך השלילה: יערה פלציג (הנהדרת), אחת השחקניות הראשיות ב"לא בתל אביב",  שיחקה גם בסרט אנטי-מימסדי אחר לפני כשנתיים. היה זה "השוטר" של נדב לפיד. אבל במקום שבו "השוטר" היה שכלתני "לא בתל אביב" פונה לנפש. ובמקום ש"השוטר" היה לכאורה סרט אנטי, אבל בעצם היה סרט הכי בורגני, "לא בתל אביב" הוא סרט שבורגנים לא יבינו.

יערה פלציג (הנפלאה) ונוני גפן (הנהדר) ברגע אינטימי ב"לא בתל אביב". רומי אבולעפיה (הנפלאה גם היא) תכך תצטרף

יערה פלציג (הנפלאה) ונוני גפן (הנהדר) ברגע אינטימי ב"לא בתל אביב". רומי אבולעפיה (הנפלאה גם היא) תכך תצטרף

צריך לומר: כבר מהתחלה "לא בתל אביב" מוותר על פרמטרים של סרט קולנוע רגיל. את "לא בתל אביב" אי אפשר לשפוט בכלים של משחק או בימוי או תסריט. את "לא בתל אביב" צריך לחוות. או שמתחברים לראש של נוני גפן (כמוני), ואז גם החריקות נסלחות, או שלא מתחברים, ואז יוצאים מהסרט כועסים ואומרים משהו כמו "מה זה הזבל הזה?!". אני התחברתי.

אני התחברתי לחלוטין לרוח הסיקסטיז ששורה על הסרט. לרוח ילדי הפרחים. לרצון הכן להשתחרר מהמוסכמה החברתית שאומרת שמשפחה היא יחידה אוטונומית המכילה אישה, גבר, ילד/ה, וכלב/ חתול. "לא בתל אביב" מנסה להשתחרר מהצורך לעבוד בשביל לחיות. "לא בתל אביב" מנסה להתקיים על האהבה שבאוויר. על יחידה משפחתית משולשת במקום זוגית. על הרצון לקבל הכרה מהחברה למרות חוסר הקונבנציוליות. ועל ההבנה שזה בלתי אפשרי. ובכל זאת הסרט הזה מלא בתקווה שאפשר גם אחרת.

אם רוצים לקיים סדר ישן, צריך להרוג את הישן. ואכן "לא בתל אביב" מתחיל כש להמשיך לקרוא