לקראת 2013 בקולנוע הישראלי: אני לא מאמין, אני רובוט

קודם כל, מצטער שנעלמתי לכמה ימים. היו כמה ימים עמוסים, וחוץ מזה אני מנסה לקבץ רשימה של הסרטים הכי טובים שראיתי השנה (כן, גם אני בסיכומים), ובעצם כבר השלמתי את הרשימה הזו, אבל אני רוצה לחכות עד יום חמישי. השבוע עולה "ענן אטלס" שעדיין לא ראיתי. יש לי הרגשה שאם אני אוהב את הסרט הזה, אז אני אוהב אותו מ-א-ו-ד, אולי אפילו עד כדי הכללה בסיכום השנה (עוד סרטים שעולים בסוף השבוע הזה: "רובוט ופרנק" קטן וחמוד, אבל לא מספיק בשביל סיכום שנה; ו"אופטימיות היא שם המשחק" גם הוא לא רע בכלל, אבל גם לא כזה גדול לטעמי; אם כי אני מעריך שהוא יהיה להיט קופתי).

אז עכשיו יש לי קצת זמן להעלות את הפוסט האחרון בסדרה שסוקרת את המיטב המצפה לנו בקולנוע הישראלי ב-2013. בטוח יש עוד פרויקטים שלא נגעתי בהם. אבל אני רוצה לחשוב שכיסיתי את החשובים והמצופים ביותר  ב-8 הפוסטים הקודמים בנושא. אז הפוסט ה-9 והאחרון ייגע במה שנקרא כאן "קולנוע עצמאי ישראלי". זה שנעשה במינימום כסף. זה שמנסה למצוא אלטרנטיבה לקולנוע הממוסד. גם מבחינת עשייה, ובעיקר מבחינת הנושאים שבהם הוא מתעסק. יש צמא (בינתיים יותר בקרב היוצרים, פחות בקרב הקהל הרחב) לראות את הקולנוע הישראלי מתעסק במשהו שהוא לא דרמה משפחתית ו/או מלחמה ו/או שואה. אימה, אקשן, מדע בדיוני הם ז'אנרים לא מטופלים בקולנוע הישראלי, ואת המשוואה הזו מנסים היוצרים הצעירים לשנות. העניין הוא שלטעמי אם זוהי האג'נדה היחידה שיש ליוצרים (לבעוט בממסד), אז זה לא ילך. זאת הטענה העיקרית שיש לי כלפי "כלבת", למשל (ואני עדיין שומר לי את הזכות להיות מסוקרן מהפרויקט הבא של קשלס/פפושדו). אבל אם הפרויקט המצטלם מביא עימו, לבד מהתשוקה להיות 'אחר' מכולם, גם ערך מוסף של אמירה כלשהי על החיים שלנו כאן ועכשיו, אז זה יכול להיות מדליק וגם מרגש. לצורך הדוגמא, "חתולים על סירת פדלים", מלבד היותו מצחיק מאוד, ידע לגחך בחוכמה בעיקר על סמלים ישראלים שורשיים מאוד, ובכך לנער את הרצינות מהעבר, ועדיין לא ללגלג עליו.

אז עכשיו נמצא בשלבי הפקה מתקדמים פרויקט שנקרא "אני לא מאמין, אני רובוט". מקריאה של התקציר ניתן לראות שמדובר בקומדיית מדע-בדיוני שאם הכל יושב בה כמו שצריך תהיה גם מצחיקה מאוד ומרשימה למדי, וגם יהיה לה את הערך המוסף הזה.

יותם ישי האלמוני (בתפקיד הראשי) וצחי גראד (הלא אלמוני) ב"אני לא מאמין, אני רובוט".

יותם ישי האלמוני (בתפקיד הראשי) וצחי גראד (הלא אלמוני) ב"אני לא מאמין, אני רובוט".

בגדול הסרט יספר על בחור צעיר, חנון למדי, שכאשר חברתו עוזבת אותו הוא נכנס ל להמשיך לקרוא