היצ'קוק: פסיכו-טכני

לפני יותר משנה שמעתי על הפרויקט הזה. זה היה נדמה כאילו זה הסרט שיסחוף את מצביעי האוסקר של 2014. אנת'וני הופקינס בתפקיד היצ'קוק, והלן מירן בתפקיד אשתו: מה יכול להיות יותר מפתה משני שחקנים משובחים, זוכי אוסקר, בתפקיד אחד האייקונים הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע ואשתו. בשנה שעברה מצאתי ביו-טיוב תיעוד של פגישה שאנת'וני הופקינס קיים עם תלמידי קולג' בקליפורניה בהפסקה שלקח מצילומי הסרט (הנה הפוסט). הכל היה מוכן לסרט מצוין. אבל משהו השתבש. משהו באסטרטגיית ההפצה שלו (בעולם, לא בישראל) הדליק נורות אדומות. "היצ'קוק" נמסר לבימוי לבמאי טירון, סשה ג'רבסי. זהו במאי שהיה ידוע על עבודתו בסרט דוקומנטרי אחד שזכה להרבה תשומת לב ("אנוויל!, סיפורה של אנוויל", לא ראיתי). נדמה שג'רבסי עשה בדיוק את מה שהוא היה יכול לעשות: להיות טכנאי מוכשר, ותו לא. להיות הילד-טוב-הוליווד, ולעשות בדיוק את מה שאומרים לו. כלומר סרט שעשוי טוב, אבל חסר טעם או ריח. ויותר מזה, נדמה שפוקס סרצ'לייט, מפיצי הסרט, התחילו להיכנס לפאניקה כשהבינו את טיב המוצר שבידיהם. הם התחילו לדחוף אותו לכל מיני הקרנות 'הפתעה' בכל מיני פסטיבלים דרג ב', והתגובות הפושרות אכן התחילו להגיע. הן ניהלו קמפיין בהול לאוסקר כבר השנה, במקום לחכות ולבנות  באז לשנה הבאה, ובסופו של דבר השיגו רק מועמדות אחת, על איפור (הלא ממש מוצלח, לטעמי).

אז עם כל הבאז הדי שלילי הזה, "היצ'קוק" מגיע עכשיו לישראל. ואני חייב לומר שזהו אמנם סרט די בינוני, אבל עדיין יש בו שניים-שלושה רגעים יפים.

ראשית, צריך לומר: הלן מירן ואנת'וני הופקינס עושים עבודה מכובדת. לא פחות, אבל גם לא יותר. הופקינס, בעיקר, בתפקיד היצ'קוק, מסתמך בעיקר על ג'סטות חיצוניות (הבעות פנים, הליכה מאוד ספיציפית הנגרמת מעצם היותו שמן מאוד, חיתוך דיבור בריטי מתנשא) ופחות על מניעים פנימיים. למעשה, הסצינה שהכי אהבתי בסרט היתה דווקא סצינה אחת קטנה שבה הופקינס-היצ'קוק נוטש לשניה את טון דיבורו הרגיל, ועובר לטון שקט ופנימי, כאילו מדבר לעצמו, וזאת כדי להסביר לאשתו מהי הסיבה שהוא רוצה לעשות דווקא את הסרט הזה ("פסיכו").

שנית, וחשוב מכך, נדמה לי שסשה ג'רבסי הבמאי בא לפרויקט הזה בלי חזון. הוא קיבל תסריט ליד, והוא צילם אותו בנאותות הטכנית הראויה. אבל הוא לא יצק לתוך הטקסט הכתוב משמעות משל עצמו. אני לא הבנתי למה הוא עשה את הסרט. מה הוא רצה להגיד. שלא כמו היצ'קוק, שביים את "פסיכו" כאחוז אמוק, ג'רבאסי עשה סרט כי זאת העבודה שלו. ב"לינקולן" של סטיבן ספילברג, למשל, צומצמה תקופת חייו של אחד מהאייקונים הגדולים ביותר של ההסטוריה הפוליטית האמריקאית לכדי חודש אחד גורלי בכדי להעיר הערה מחכימה על הדמוקרטיה כשיטת השלטון הטובה ביותר, למרות חסרונותיה. גם "היצ'קוק" הסרט מצמצם את תקופת חייו של אחד הבמאים הגדולים ביותר שידעה האמנות הזו לכדי אפיזודה אחת, בימוי סרט אחד מתוך הרזומה המרשים שלו. אבל אני לא ראיתי ב"היצ'קוק" של ג'רבסי שום תובנה שקפצה מהבד. סתם סרט נחמד וזניח.

וגם בנחמדות הזו הזה יש פגמים. למשל: מדוע נדרש ג'רבסי לתת גוף ותמונה לסיוט הרודף את היצ'קוק? מדוע הוא חוזר ומצלם את אותו רוצח שבדמיונו, זה שרודף אחריו וגורם לו להמשיך בפרויקט הזה של "פסיכו"?האם אנת'וני הופקינס לא שחקן מספיק טוב בכדי להעביר את הסיוטים שעוברים עליו, אז הבמאי מוסיף סצינות שימחישו את אותם סיוטים?

ובנוסף, נדמה לי שמי שלא מגיע לסרט הזה עם ידע מוקדם, כלומר, מי שלא מכיר את סצינת המקלחת מאותו "פסיכו", או בכלל את הסרט הזה, אותו אחד ילך לאיבוד מהר מאוד ולא יבין על מה המהומה. אם אתם לא יודעים ש"פסיכו", למשל, הוא סרט מהפכני בכך שהגיבורה הראשית שלו מתה הרבה לפני שהסרט נגמר, אז תפסידו חלק מההבנה של הויכוחים בסרט. ואם אתם לא מכירים את הסצינה המרכזית בסרט, היא אותה סצינת המקלחת, עם העריכה הכל כך מיוחדת, ועם המוסיקה הכל כך משויכת לרגע הקולנועי-הסטורי הזה, תפסידו את ההנאה משתי הסצינות היותר טובות של הסרט הזה – סצינת צילום סצינת המקלחת עצמה (סצינה שבה ג'רבסי עצמו מנסה להשתוות בעריכה שלה לרמה של המאסטר הגדול באותה סצינה מקורית. הוא עושה עבודה לא רעה כאן, הג'רבסי הזה. וסקרלט ג'והנסון משחקת נהדר, ועוזרת. ולא, לא רואים לה כלום), וסצינת הסיום של הסרט, הקונצרט שהופקינס-היצ'קוק עורך לעצמו לצלילי אותה מוסיקה צורמת.

Hitchcock

סצינת המקלחת

וחוץ מזה, אלפרד היצ'קוק, לפי הסרט "היצ'קוק", היה איש לא נעים ביותר. מציצן (זה היה נחמד אם זה היה מובא בקונטקסט מיידי יותר לסיפור. כמו שזה כאן, זו סתם הערה לא נעימה), קשה לשחקניותיו בגלל איזושהי אינפנטיליות מובנית בו, וגם די גאוותן. אם ג'רבסי והופקינס היו מצליחים לבנות אותו יותר כאנטי-גיבור, כלומר כאדם פגום אבל גם כזה שנרצה בטובתו, אז "היצ'קוק" היה עובד. כמו שהוא, לא באמת אכפת לי ממה שקורה לו (וחוץ מזה, אני יודע את הסוף: "פסיכו" נעשה, והפך לאחת האגדות הכי גדולות בתולדות הקולנוע).

אז מה שיש לנו הוא סרט נעים הליכות שלא באמת מגרד את פני השטח. סרט רק לאנשים שבאים עם ידע מוקדם, וגם הם צריכים להוריד ציפיות. בעיקר החמצה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “היצ'קוק: פסיכו-טכני

  1. לדעתי ג'רבאסי היה צריך לתת במה גדולה יותר לסיפורי "מאחורי הקלעים" של צילומי "פסיכו" – הרי קרו שם כל כך הרבה דברים…. וזה הבלוג שלי, על היצ'קוק (בכלל. לא הסרט), למי שמתעניין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s