שבעה פסיכופטים: איזה בלגן

סרטו הקודם של מרטין מקדונה היה יציאה מפתיעה. "ברוז'" היה קומדיית פשע אפקטיבית ומצחיקה, וסוד הצלחתה היה בהנאה הגדולה שהיא שאבה מלצחוק על כל מה שכאילו אסור לצחוק לגביו. מקדונה התגלה כ Insult comic, קומיקאי של העלבות, אבל במקום לצחוק על האנשים הרגילים (בישראלית מצויה: במקום לספר בדיחות על עיראקים ופרסים) הוא בחר לצחוק על נמוכים ושמנים, והוא מאוד נהנה מזה (וזה עבר הלאה, לצופים). הדיאולוגים נורו שם בקצב של מכונת ירייה, והכל התרחש במקום אחד, העיר ברוז', שהיתה כמו הדבק שהדביק את הכל ליצירה אחת מגובשת, אלימה ומצחיקה.

ו"שבעה פסיכופטים", סרטו השני של הבמאי של "ברוז'", הוא אכזבה גדולה.

שבעה פסיכופטים נוסעים למדבר לחפש בדיחה.

שבעה פסיכופטים נוסעים למדבר לחפש בדיחה.

נתחיל מזה שכל הבדיחות הטובות שיש בסרט כונסו כבר אל הטריילר. אם ראיתם את הטריילר וצחקתם, אני ממליץ שתעצרו שם: זה כל מה שיש בסרט. הדיאלוג על "עין תחת עין", והסירוב של כריסטופר ווקן להרים ידיים מול איום רובה. זה סיכום הרגעים המוצלחים מבחינת דיאלוג בכל השעתיים של הסרט. וכשהנקודה הכי חזקה של הבמאי הזה לוקה בחסר לא נשאר הרבה.

לא באמת הבנתי על מה הסרט. הפעם אין את העיר ברוז'. הסרט די מתפזר מבחינת לוקיישנים. ומבחינת סיפורים. ומבחינת דמויות. ומה שנשאר הוא איזשהו סוג של אופרה אלימה. מרטין מקדונה כאילו מעריץ את האחים כהן, אבל ב"שבעה פסיכופטים" הוא עושה חיקוי של "דרייב". רוב סצינות החיסול והאלימות בסרט מבוימות וערוכות לכדי יחידה מוסיקלית אחת שכאילו באה לפאר קולנוע שסוגד ליופי של האלימות, לצילום של הדם. אבל מה שניקולאס וינדיג רפן עשה כל כך טוב ב"דרייב", שהחזיק יפה כל כך באוירה הכל כך מיוחדת של הסרט ההוא, מרגיש כאן תלוש ומיותר. בהיעדר איזשהו קו עלילתי נהיר, האלימות כאן מרגישה סתם כמניירה בימויית.

אז מה שיש ב"שבעה פסיכופטים" הוא בעיקר שעתיים של אויר ודם. יש לבמאי הזה כשרון. אין ספק בכך. הוא פשוט מבזבז אותו כאן בסרט סתמי ומיותר. וזה מאוד חבל כי השחקנים כולם נרתמים למאמץ ובאמת משתדלים. כאילו כולם אהבו את "ברוז'", וכולם רצו לראות מי זה האיש הזה, ברוך הכשרונות, שביים את הסרט ההוא. כולם כאן נותנים מכשרונם, וכולם כאן פסיכיים כמו שצריך (וודי הרלסון מצוין, וגם כריסטופר ווקן, וסם רוקוול, וקולין פארל, שהיה גם ב"ברוז'"). אבל אין להם תסריט לעבוד איתו. זה כמו מופע סטנד אפ אלים ללא פאנץ' ליינים. כמו טיוטה ראשונית שהייתה צריכה לעבור שכתובים מאסיביים לפני שתצולם. אבל הזמן כנראה לחץ על מקדונה. בכל זאת, כבר עברו כמה שנים מאז אותו "ברוז'". והחיפזון הוא כנראה מהשטן.

זה ברור שמקדונה הוא כשרוני. כאן הוא פשוט יצא לצלם סרט שהוא בעיקר אויר חם, שלא מגובש לכדי שום דבר. סרט מפוזר לכל הרוחות. אכזבה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s