פסטיבל קולנוע אירי: גבעת עולי הרגל

האמת – יש בסרט הזה כמה וכמה דברים שמאוד קל להעריך. יש כאן שילוב לא שגרתי בין סרט מתוסרט ומשוחק לעילא לבין סגנון דוקומנטרי. יש כאן עקשנות במעקב אחרי שגרת חיים לא קלה. ויש כאן איזושהי דבקות במטרה. אבל יש גם שעמום גדול.

"גבעת עולי הרגל" היה צריך להיות סרט של עשרים דקות. מקסימום חצי שעה. אבל הוא נמשך כשעה וחצי. יותר מחצי מזמן הסרט מוקדש למעקב אחרי גיבור הסרט רועה את צאנו, חולב את פרותיו, ועוסק בתיקונים שונים בחווה שלו. לבד. הוא רווק בן 40, גר עם אביו החולה (אימו נפטרה מזמן). מדי פעם הוא קופץ לפאב המקומי. מדי פעם בא אליו בחור צעיר (ונודניק) לביקור. אבל ברוב הזמן הוא מטפל בפרותיו לבד. והלבד הזה נמשך שעה וחצי. וזה קצת יותר מדי.

רועה פרות לבד. בגבעת עולי הרגל.

רועה פרות לבד. בגבעת עולי הרגל.

החוט הסיפורי של הסרט הזה דק עד לא קיים. אחרי יותר מחצי סרט מודיעים לו מהשלטונות שבפרה שהוא מכר מצאו חיידקים, אז בינתיים, עד שיוודאו ששאר הפרות שלו לא נדבקו – עד אז הוא מושבת, ולא יכול למכור את החלב. הפרנסה שלו נלקחת ממנו בהינף יד. אבא שלו (שבבחירה קולנועית לא ברורה לא נראה על המסך ולו לשניה) מתמוטט. והוא נשאר לבד עם כל הצרות. אבל זה רק אחרי יותר מחצי סרט מתיש. אפשר היה להשיג את האפקט הפיוטי והעקשני גם ברבע שעה.

מה גם שבבחירה תמוהה נוספת משולבים בסרט הזה ראיונות עם הדמות הראשית, שמדברת אל המצלמה כאילו היה זה סרט דוקומנטרי. זה מיותר ולא אינטלגנטי. השחקן שנבחר לגלם את הדמות הראשית משובח מספיק, ומגלם בפניו את כל הרגשות העצורים שבו, שאין צורך להגיד אותם במילים.

ואז מדיעה הסצינה האחרונה של הסרט. סצינה קשה ועצובה. ופתאום שמתי לב: אה, יש מוסיקה בסרט. פתאום סצינה אחת קולנועית משובחת ואפקטיבית. אבל מכיוון שבמשך כמעט שעה וחצי נאבקתי לא להירדם, מכיוון שבמשך כמעט שעה וחצי אין בעצם סט-אפ, אז הפיי-אוף הרגשי לא מגיע. אין מוסיקה בכלל לכל אורך הסרט. למעט אותה סצינה אחרונה. וזה כל כך חבל, כי הסצינה האחרונה היתה יכולה להיות סצינת שיא עצומה מבלי לשנות בה דבר, אם רק כל שאר הסרט היה קצר יותר, מהודק יותר, ואולי יותר סרט פיקשן, ופחות משחקים דוקומנטרים.

"גבעת עולי הרגל" הוא סרט שאני יכול יותר להעריך קולנועית, אבל אני לא ממש אוהב אותו, כי הוא מתיש ומעייף, למרות הנסיון הכן של הבמאי.

לאמיצים (ולסבלנים) שביניכם, הקרנה נוספת של "גבעת עולי הרגל" תתקיים ביום שלישי, ה-26/02, בסינמטק חיפה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s