פסטיבל קולנוע צרפתי: רחוב מנדר

לפני כמה שנים היה סרט ישראלי מצליח ומוצלח שנקרא "שבעה". זה סרט שזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית גם בישראל וגם בחו"ל (ובעיקר בצרפת). אני מניח שיוצרי "רחוב מנדר" ראו את "שבעה" ואמרו לעצמם: "גם אני רוצה כזה". אז הם הלכו ועשו כזה. אבל הבעיה היא שהסרט הישראלי של האלקבצים הרבה יותר טוב מהחיקוי.

אז נכון של"רחוב מנדר" התקבצו ובאו כמה מכוכבי הקולנוע הצרפתי המצוינים שיש: רישאר ברי, עמנואל דבוס, מישלין פרל (שחקנית ותיקה, ואמא של טוני מרשל, הבמאית של "ונוס ביוטי", בין היתר), וגם סנדרין קיברלין המוכשרת והיפה (והג'ינג'ית). ונכון שרוב השחקנים לא מזייפים ברוב הסרט. אבל אם לומר את האמת, "רחוב מנדר" הוא לא ממש סרט. הוא נדמה יותר כסיטקום טלויזיוני מעששע ונחמד שאין לו ממש מקום על מסך הקולנוע. יש כאן סיטואציות שונות שכתובות כאילו כדי לעורר את צחוקו של הקהל (בפס קול מלאכותי או לא). יש כאן וואן-ליינרים שנכתבו במיוחד כדי לגרות את בלוטות הצחוק. יש כאן כמה בדיחות מוצלחות (כמו בדיחת השואה המצחיקה שפותחת את הסרט) וגם כמה הרבה יותר מדי משומשות (כמה פעמים אפשר עוד לראות פסיכולוגית שעסוקה מדי בענייניה מכדי להאזין למטופליה?).

סיט-קום. משפחה יהודית בצרפת. "רחוב מנדר".

סיט-קום. משפחה יהודית בצרפת. "רחוב מנדר".

בסך הכל יש כאן נסיון סנטימנטלי לחבר מחדש את יהודי צרפת למסורת שלהם, אבל מכיוון שהסרט הוא יותר אפיזודיאלי, ואין לו ממש קו עלילה מרכזי שמחזיק אותו, "רחוב מנדר" הוא חווייה מפוזרת למדי ומאוד לא אחידה. הרי "שבעה" היה מוצלח בעיקר בגלל שהוא קיבץ משפחה אחת מורחבת מאוד אל תוך חלל אחד מצומצם למדי במשך זמן מצומצם למדי במשך רוב הסרט. סיר הלחץ שנוצר שם התפוצץ לא פעם בויכוחים סוערים וגם בשחוק עצום. ב"רחוב מנדר" אין ממש בסיס מוגדר שיחזיק את הסרט. כמו אוסף מערכונים שלא באמת קשורים אחד לשני, "רחוב מנדר" נע מרגעים משעשים לרגעים סתמיים.

כמובן שלעין הישראלית-יהודית יש כאן עניין. אבל זה עניין רציני מכדי להתלהב מכך שאחת מדמויות הסרט היא מתורגמנית מצרפתית לעברית, ושהיא בעצם גרה בתל אביב (ומתוקף תפקידה, סנדרין קיברלין אכן אומרת כמה וכמה מילים בעברית במהלך הסרט. במיוחד שעשעה אותי הישראליות הפרחית של המשפט "אני אהרוס לך את החיים!" ,שהיא אומרת בעברית שוטפת). אבל צריך לומר את האמת: זה גימיק. זה נחמד בפני עצמו, אבל לא באמת עמוק, או מרגש, או בכלל מחזיק מים.

"רחוב מנדר" הוא סרט יידיש-קייט קליל לאנשים שהדרישות שלהם מקולנוע נמוכות.אם כל מה שאתם מחפשים הן כמה בדיחות משומשות וקצת רפרוף קל על חיי היהודים בצרפת של היום, אז כן, הסרט הזה מספק את הסחורה. אבל למי שמחפש בקולנוע שלו ריגושים קצת יותר סוחפים ועמוקים, כדאי לחפש במקום אחר (והייתי אומר שזה סרט שיותר כדאי לחכות להקרנה הטלויזיונית שלו, אבל מכיוון שלא בטוח שהוא בכלל יגיע לאחד מהערוצים שלנו, אז אני אומר: רק אם ממש בוער לכם לראות את הסרט הלא בוער הזה, רק אז כדאי לכם לראות אותו).

הקרנה נוספת של "רחוב מנדר"

הערב, 17/03, בסינמטק חיפה

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מחשבה אחת על “פסטיבל קולנוע צרפתי: רחוב מנדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s