סטארבק: ילד מתבגר

אני אוהב קולנוע. בעיקר אני אוהב קולנוע עולמי. מעניין אותי לעקוב אחרי הסרטים החמים ברחבי העולם. אחת הדרכים שלי לעשות את זה היא לעקוב אחרי טקסי פרסי האקדמיות לקולנוע ברחבי העולם. ומאז שיש לי בלוג, הדיווחים שלי עליהם ועל הסרטים החמים בעולם נמצאים תחת הקטגוריה "פרסים ברחבי העולם" (ראו בצד שמאל). לפעמים, כשאני עוקב אחרי טקסי הפרסים השונים, אני נתקל בסרט שמועמד שמדליק אותי ושמגרה לי את בלוטות הרוק. כך קרה בינואר של השנה שעברה, כשסיקרתי את המועמדויות לפרסים בקנדה. בפוסט ההוא משולב גם הטריילר ל"סטארבק". ואכן, את מה שהטריילר מבטיח, הסרט עצמו מקיים: מדובר בקומדיה טובת-לב, מצחיקה, ואפילו מרגשת לפרקים. (הערת צד: סרט נוסף שמוזכר בסקירת המועמדויות לפרסי האקדמיה בקנדה בשנה שעברה עומד לצאת בישראל בקרוב. זהו "קפה דה פלור". מדובר בסרט נפלא וסוחף בצורה בלתי רגילה. אבל עליו לכשיצא)

הסיפור על האיש שמגלה להפתעתו יום אחד שהוא אב ל-533 ילדים כאילו מכתיב קומדיה מטורפת. הבמאי קן סקוט מפתיע, ולצד כמה רגעים מאוד מצחיקים, הוא משלב דרמה עדינה ונוגעת ללב. "סטארבק" בבסיסו הוא דרמה קומית על התבגרות של גבר בן 40. בעולם הוליוודי שמכריז חזור והכרז על אינפנטיליותו של הגבר המודרני (בסדרה של קומדיות סרות טעם וגסות) מגיע הסרט הקנדי הזה ועושה את אותו הדבר, מבלי ללכלך את הידיים. אמנם סצינת הפתיחה אינה מבשרת טובות, אבל גסות הרוח ננטשת לטובת סיפור נוגע ללב ואפילו סוחף לרגעים.

כולם היו בני (ובנותי). סטארבק.

כולם היו בני (ובנותי). סטארבק.

קן סקוט הבמאי עו להמשיך לקרוא