דוקאביב 2013: מחר יהיה יום חדש

יש סרטים שמראש מכוונים לקהל מצומצם. לקהל שמבין בקולנוע. שמתמצא קצת בטכניקה של עשיית סרטים. ושקצת מכיר שמות של במאים בקולנוע העולמי. כזה הוא "מחר יהיה יום חדש".

כדאי להכיר את רוי אנדרסון. הוא במאי עם סגנון ייחודי. הנה, לדוגמא, סרט קצר שלו שמצאתי בקיץ שעבר והעליתי לבלוג שלי. אולי משם תתפתו למצוא את הסרטים האחרים שלו, הארוכים יותר. בינתיים הדוקאביב מציג סרט דוקומנטרי העוקב אחרי עשיית "אתם, החיים", סרטו האחרון לעת עתה (זה זמן מה הוא עובד על סרטו החדש, "יונה התיישבה על ענף וחשבה על משמעות החיים").

אנדרסון מתגלה כאיש חביב ונעים שאיכשהו מצליח לסחוף אחריו קבוצה גדולה של אנשים לסחרור יצירתי די יוצא דופן. הפקת "אתם, החיים" ארכה 4 שנים, בעיקר בגלל שהסרט יצא לדרך ללא תסריט אלא רק עם רעיון גולמי. "מחר יהיה יום חדש" עוקב אחרי שלבי הצילומים השונים, שבעיקרם בנויים מתבנית קבועה: אנדרסון מגיע עם רעיון לסצינה; הצוות הנרחב העומד לרשותו בונה באולפן בשטוקהולם את התפאורה הנדרשת; והצילומים מתבצעים. מכיוון שאין ממש תסריט, והכל נבנה תוך כדי, יש בזה משהו קצת מעייף. שעה וחצי של תהליך שחוזר על עצמו שוב ושוב. אבל בחלק מהזמן זה גם די מדהים. זה מרשים כיצד קבוצה לא קטנה של אנשים נותנים מעצמם מעל ומעבר כדי להגשים את חזונו של האיש החביב והקצת מוזר הזה. זה מדהים איזה היקף של עבודה מתבצע באולפן השוודי. והצילומים עצמם מהווים סוג של קתרזיס, פרי לעמל ארוך וקשה.

רוי אנדרסון והצוות במהלך צילום סצינה.

רוי אנדרסון והצוות במהלך צילום סצינה.

והחזון של אנדרסון ייחודי ומרשים. במיוחד מרשים להמשיך לקרוא