דוקאביב 2013: המיית היונה

בפרויקט הזה נתקלתי עוד כשהיה בצילומים. ראיתי קטע קצר ממנו ושמעתי מפי הבמאית שלו בקו-פרו לפני שנתיים (כאן כתבתי על האירוע ההוא). אני זוכר בעיקר את ההרגשה שיש כאן פוטנציאל עצום. היום הגעתי לראות את הסרט הגמור. ולטעמי רוב הפוטנציאל שהיה באותו פיצ' בקו-פרו פוספס.

במרכז הפרויקט הזה עומדת אישה מרשימה ביותר. מורה ערביה בבית ספר יהודי בהוד השרון המלמדת את התלמידים היהודים את השפה הערבית, אבל יותר מכך, מנסה לקרב אותם אל התרבות הערבית, ולנסות לפקוח את עיניהם למנהגים של העם שיושב כאן ממש בתוכנו. האישה, הדיל, היא אינטלגנטית, דעתנית, וגם רגישה ויפה, והיא עומדת בפני לחצים מבחוץ, שהם הלחצים הצפויים בעניין הקונפליקט היהודי ערבי, וגם בלחצים מבית, ובהם בעיקר הדרישה של המשפחה שלה שתעזוב כבר את הכל ותתמסד כמו שכל אישה צריכה (לדעתם) – בחתונה. ופה הבעיה שלי עם הסרט הזה.

הדיל. ערבייה ישראלית. המיית היונה.

הדיל. ערבייה ישראלית. המיית היונה.

רוב הסרט הזה עובר ב להמשיך לקרוא