הסיפור של מאד: הרפתקאה במערב התיכון

היה לי קצת לא ברור מה קרה עם ההפצה של הסרט הזה. הפעם זה לא באשמת הישראלים. "הסיפור של מאד" הוצג בפסטיבל קאן של השנה שעברה. אבל הוא הופץ בארה"ב, נמל הבית שלו, רק עכשיו, ובמקביל הוא מופץ עכשיו גם בישראל. וזה לא שמדובר בבמאי ושחקנים אנונימיים. סרטו הקודם של ג'ף ניקולס ("סערת רוחות", סרט מצוין) זכה בפרסים רבים, והיה מדובר מאוד. אבל לסרטו החדש של ג'ף ניקולס לקח הרבה זמן להגיע לקהל הרחב. ורק אחרי שצפיתי בו הבנתי למה.

זה לא שמדובר בסרט לא טוב. להיפך, מדובר בבמאי שיודע את העבודה, והסרט מכיל כמה סצינות חזקות ומצוינות, בסרט שהוא בסך הכל טוב מאוד. אבל הפעם מדובר בסרט איטי יותר, מתמשך יותר, עם כמה בעיות בעריכה, ועם קצב שעלול להרדים כמה צופים. ולמרות זאת, לסבלנים שבצופים, צפויה כאן חווייה קולנועית מתגמלת.

נתחיל מהדברים הפחות טובים: יש משהו לא כל כך ברור בעריכה של הסרט הזה. מעבר לקצב האיטי של הסרט, יש כאן כמה חוטי סיפור שהמעבר ביניהם לא מספיק שוטף בכדי ליצור מתח. יש את הסיפור המרכזי, של הילדים היוצרים קשר עם זר מסתורי. ויש את הילד שהוריו מתגרשים. ויש גם את סיפור התאהבותו הראשונה בנערה מבית הספר. המעבר בין חלקי הסיפור לא חלק מספיק. אבל ההתחלה היא הבעיה העיקרית שלי עם העריכה. היא הסיבה שהסרט הזה דורש סבלנות. כי ההתחלה מפוספסת לגמרי. כבר בהתחלה, עוד לפני שהכרנו את הילדים האלו, כבר הם יוצאים להרפתקאה.  כבר בדקות הראשונות של הסרט הם פוגשים את אותו זר מסתורי, את מאד. אני עוד לא הספקתי להכיר אותם, להיות חרד לגורלם, וכבר הם בסכנה. אז את זה הבמאי מפספס. אבל אולי הוא פחות מתעניין בזה.

מאד והילדים. "הסיפור של מאד"

מאד והילדים. "הסיפור של מאד"

אני מצאתי את עצמי חושב על ספילברג המוקדם בחלקים גדולים מהסרט. כמו בסרטי ההרפתקאות של ספילברג, גם כאן מדובר ב להמשיך לקרוא