פרסי אופיר 2013: בית לחם

שמישהו יראה את הסרט הזה לקת'רין ביגלו. אני מניח שהיא תשמח לעשות לו רימייק.

——————————————————————————-

משהו מעניין קורה בקולנוע הישראלי. אחרי עשור הפריחה, שבו הקולנוע העלילתי הישראלי כמעט נמנע לחלוטין מלגעת בקונפליקט הישראלי-פלסטיני, מה שנקרא "המצב" התחיל לזחול חזרה אל הסרטים. בתחילת המאה ה-21 הקולנוע העלילתי השאיר את הטיפול ב'מצב' לקולנוע הדוקומנטרי, שנגע אז כמעט רק בזה. מאז בחלק השני של העשור התחילו הקולנוע העלילתי והדוקומנטרי לנזול זה אל תוך זה. אחרי ש"בופור" נגע בנושא, הגיע "ואלס עם באשיר" והציב סטנדרטים חדשים של עשייה. והיה גם את "לבנון" של שמואל מעוז. אבל עכשיו יש גל נוסף. גל שדואג לחפש דרכים חדשות, מקוריות יותר לגעת בנושא. גל שמגיע לא מהצד הישראלי.

לטובתו של הגל הזה אפשר לומר שהסרטים נראים טוב מאוד. הם מקבלים מימון נכבד מקרנות אירופיות, והכסף נראה על המסך. מכאן זה כבר בידיים של הבמאי. ערן ריקליס עושה עבודה סבירה ב"זיתון – להישאר בחיים". אני פחות סימפטתי את מה שמתן גוגנהיים עשה ב"פרדייס קרוז". אבל ב"בית לחם" אני רואה עבודה מרשימה מאוד של במאי שעוד נשמע עליו. "בית לחם" אמנם סרט בוסרי בעיניי, והוא אינו חף מבעיות, אבל קולנועית הוא מאוד מרשים.

ככה זה מתחיל. "בית לחם"

ככה זה מתחיל. "בית לחם"

לא סתם עלה שמה של קת'רין ביגלו בראש הפוסט הזה. קצת כמו "כוננות עם שחר", "בית לחם" הוא סרט פרוצדורות. סרט שמפרט בפירוט רב את המילכוד הפלסטיני. את הגופים השונים שנלחמים בינם לבין עצמם על שליטה, ועל האנשים הפשוטים שלכודים באש החיה שבאמצע. וגם הישראלים לא מבריקים. החסרון העיקרי של הסרט, לטעמי, הוא שחסר איזון בעריכה בין הסיפור של הישראלי לבין הסיפור של הפלסטיני. לנער הפלסטיני (בגילומו המרגש של שאדי מרעי. פקעת רגשות מהלכת. עוד תגלית שכדאי לעקוב אחריה בעתיד) יש אבא ואמא וחברים ואויבים. הסיפור הפלסטיני מפורט מאוד. הסיפור הישראלי מסתכם במריבה בין הקצין (צחי הלוי, גם הוא תגלית מרשימה מאוד) לבין קצין אחר האם הוא דאג או לא דאג לשלוח את הנער לחברון. הנקודה הזו לא מפותחת מספיק, ולא נפתרת. החיים של הפלסטיני, כפי שמתוארים בסרט, מלאים ומוחשיים. החיים של הישראלי מסתכמים בעבודה. גם השיחות שלו עם בת זוגו (מיכל שטמלר, שחקנית מעולה שמבוזבזת כאן לחלוטין) מתעסקות בענייני עבודה. שלא כמו ג'סיקה צ'סטיין ב"כוננות עם שחר", זה ברור שלישראלי יש חיים. הסרט פשוט מתעלם מהם.

יש באמצע של הסרט סצינה אחת מעולה. סרט מתח-פעולה אחד קטן בתוך הסרט הגדול. משהו גרנדיוזי ש להמשיך לקרוא