יפות רצח: בראיוני ורורי גילמור הורגות את הקולנוע

כן, בדיוק בשביל זה הלכתי לראות את הסרט הזה. אלקסיס בלדל, רורי גילמור בשבילכם, היתה חלק מ"בנות גילמור", סדרת טלויזיה שמאוד אהבתי בעשור האחרון. סירשה רונאן, שהיתה מועמדת לאוסקר בגיל 13 על תפקידה כבראיוני, אחותה הצעירה של קירה נייטלי ב"כפרה", היא שחקנית טובה בעיניי שבוחרת פרויקטים לא טובים (לאחרונה ראיתי אותה ב"האנה" המעניין אך לא מספק). ושתי אלו היו אמורות להוביל מהתלת פשע קלילה.

אבל "ויולט ודייזי" ("יפות רצח" בעברית מפיצית) הוא מהתלה לא היתולית. הוא קומדיה לא מצחיקה. הוא סרט שאמור להיות קליל, אבל הוא די נסחב. ובעיקר יש בו שתי שחקניות ראשיות ללא כימיה מינימלית, וכל הסימפטיה שהיתה לי אליהן מתפוגגת תוך כמה דקות מסך.

כבר מההתחלה ניתן להבחין בחוסר ההשראה של ג'פרי פלטשר, הבמאי. שתי בחורות צעירות מחופשות לנזירות. הן נושאות בידיהן קופסאות פיצה, מגיעות לדירה, ומתחילות לירות לכל עבר. נחשו איפה הן החביאו את האקדחים. פשוט וקל, ולא מקורי או מעניין. המצלמה, אגב, נשארת בחוץ, לא חוגגת את האלימות הנדרשת מסיטואציה שכזו.

האם תוכלו, ילדים, לנחש היכו האקדחים. התשובה (במהופך) לא מעניינת.

האם תוכלו, ילדים, לנחש היכו האקדחים ?. התשובה (במהופך) לא מעניינת.

בסצינה אחרת נכנסת אחת הבנות למקלחת. היא מתחילה להתרחץ, אבל היא גם צריכה לטפס על גופות של אנשים שנהרגו קודם ונאספו אל האמבטיה. אז היא דורכת על הגופות. אבל הבמאי לא מראה את זה. זה מגונה בעיניו. אז אם אתה לא מראה את הבדיחה, איך אני יכול לצחוק?. במקום לחגוג את האירוע, הבמאי נזהר ונמנע. אז מה שנשאר הוא סרט די תמוה, שלא כל כך יודע מה הוא רוצה מעצמו.

רוב הסרט מתרכז באינטראקציה בין שתי הרוצחות השכירות לבין המטרה הבאה שלהן, אדם שנשלחו להרוג (ג'יימס גנדולפיני, היחיד שאפשר לסמוך עליו בסרט הזה). וזה כבר מרגיש כמו הצגת תיאטרון גרועה. ברגע מסוים נגמרת התחמושת, אז אחת מהשתיים יוצאת להביא, משאירה את המטרה ואת הבחורה השניה לסשן שיחות. היא חוזרת, ואח"כ שוב נגמרת התחמושת, אז השניה יוצאת להביא (ומשאירה את הראשונה לסשן שיחות). אני בעד סרטים קטנים עם אנשים שמדברים. אבל כשזה מרגיש תיאטרלי ומלאכותי, כל האפקט נעלם. מה גם שהתסריט מבולבל, חסר כל כיוון: לרגע קומי ולא מצחיק, לרגע חותר לדרמה, אבל לא נותן מספיק רקע כדי לרגש, ולרגע שלישי מחפש ריגוש של אקשן, אבל גם את זה אין. אז עם דיאלוגים מתארכים ומבולבלים, שתי שחקניות שלא בדיוק יודעות מה לעשות עם התסריט המבולבל, ובמאי שלא יודע מה הוא רוצה מהסרט של עצמו, מה שנשאר הוא כמה רעיונות נחמדים שמבוצעים ברישול. סרט מיותר, "יפות רצח".

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “יפות רצח: בראיוני ורורי גילמור הורגות את הקולנוע

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s