דוד די דונטלו 2013: טור-נ-טו-רה

אתמול חילקו באיטליה את פרסי האקדמיה שלהם, הדוד די דונטלו. והזוכה הגדול: ג'וזפה טורנטורה.

אני מאוד אוהב ומעריך את טורנטורה. לא בכל סרטיו הוא מצליח לעבוד עלי דרמטית, אבל הוא תמיד מרשים בעבודה שלו בסקאלות אופראיות. מאז אותה זכיה באוסקר, לפני 20 שנה, עם "סינמה פרדיסו" המופלא, הוא המשיך ועבד ללא לאות, מוציא סרט אחרי סרט. חלקם טובים יותר, וחלקם פחות, אבל הוא תמיד מוערך. גם בסרטיו הפחות טובים ישנן סצינות שסחפו אותי. והנה הוא שוב, זוכה לכבוד מלכים. סרטו האחרון הוא הפקה בינלאומית דוברת אנגלית. ג'פרי ראש, בתפקיד הראשי, הוא גאון אקסנטרי ומתבודד, מומחה לאמנות ידוע. אישה מסתורית מבקשת ממנו לבצע הערכה של יצירת אמנות שברשותה. הוא מקבל את ההצעה, וזו תהיה התחלה של מסע שישנה את חייו. עוד משחקים בסרט ג'ים סטראג'ס ודונלד סאת'רלנד. הסרט אכן נראה מרשים ביותר, אבל אני לא מצפה לפחות מטורנטורה. העובדה שהסרט הוא בינלאומי מדאיגה אותי יותר, אבל הפרסים שהאקדמיה האיטלקית העניקה לסרט אתמול אולי מעידים שיש בסרט הזה בכל זאת משהו.

"ההצעה הטובה ביותר" זכה ב-5 פרסי דוד די דונטלו: פרס הסרט, הבימוי (לטורנטורה), עיצוב אמנותי, תלבושות, וכן פרס למוסיקה, שאותה כתב שותפו הותיק של טורנטורה, מוסיקאי כל כך ותיק שהוא היה שם עוד לפני שטורנטורה התחיל בכלל לביים. אניו מוריקונה בן ה-84 ממשיך לעבוד. הוא מוכר עוד משנות ה-60, כשכתב מוסיקה למערבונים של סרג'יו ליאונה (ואגב, לפי IMDB, סרטו הבא של טורנטורה, אפוס מלחמתי, יהיה לפי תסריט של ליאונה. ומוריקונה יכתוב את המוסיקה).

אניו מוריקונה זוכה בפרס האקדמיה אתמול. שיהיה בריא.

אניו מוריקונה זוכה בפרס האקדמיה אתמול. שיהיה בריא.

כשסקרתי את רשימת המועמדויות לפרס האקדמיה האיטלקית לפני חודש, הסרט שהכי הרשים אותי, ושהכי הייתי רוצה לראות, הוא "דיאז". סרט שאמור להיות דוקו-דרמה, מעין שחזור עם שחקנים באוירה ריאליסטית של פשיטה משטרתית ידועה לשמצה על "דיאז", בית ספר שהיווה מקלט למוחים ומפגינים על מדיניות הכלכלה העולמית בגנואה, 2001. "דיאז" הפסיד ל"הצעה הטובה ביותר" אבל הוא לא יצא ללא פרסים בכלל. "דיאז" זכה ב-4 פרסי דוד די דונטלו: פרס ההפקה, העריכה, סאונד, ואפקטים.

"יחי החופש", מהתלה פוליטית בכיכובו של טוני סרוויו, הפנים של הקולנוע האיטלקי המודרני (התפקיד הכי מוכר שלו הוא בתור ראש הממשלה הנצחי של איטליה ב"האלוהי") – הסרט הזה זכה בפרס התסריט ובפרס שחקן המשנה. טוני סרוויו עצמו לא זכה בפרס, הפתעה בפני עצמה, שהרי הוא משחק בסרט הזה תפקיד כפול, וביכולתו להפגין כאן יכולות דרמטיות וקומיות כאחד.

ו"ריאליטי", הסאטירה של מתיאו גארונה על תוכניות הריאליטי, הסרט שזכה לביקורות מעורבות עת הוצג בקאן בשנה שעברה, הסרט הזה יצא מהטקס אתמול עם 3 פרסים: הצילום, איפור, ועיצוב שיער.

נדמה שהאיטלקים העדיפו את האסקפיזם על פני התייחסות לבעיות פוליטיות, אבל אם זה עשוי טוב, ואני סומך על טור-נ-טו-רה שהוא עשה עבודה מרשימה, אז אני אשמח לראות את התוצאות.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s