פרסי אופיר 2013: הנוער

אז הנה הגיע הסרט הכל כך מצופה של תום שובל. זה שכבר היה בברלין, ויצא עם ביקורות אוהדות. זה שכבר הוקרן בפסטיבל דרום. זה שיש עליו דיבור. והתוצאה: בעת ובעונה אחת, גם מרשים מאוד, חכם, ומצוין, וגם מאכזב קצת.

מאכזב – בעיקר כי הרגשתי שהיה כאן חומר מצוין לסרט קצר יותר, ואיכשהו הוא התמתח מדי באופן לא טבעי.

זה היה צריך להיות "המשגיחים" של השנה. סרט שיוצא מתוך מסורת של סרטי אקשן הוליוודים סוג ב' כדי להגיד משהו על החיים כאן, בצל הזוהר ההוליוודי המפוקפק. ה"משגיחים" היתה פצצת אנרגיה מופלאה שהתפוצצה בזיקוקי דינור של אמונה ואנרגיה מטורפת שלפעמים הולכת עם האל, ולעיתים נגדו. "הנוער" מבקש לבדוק את החיים הקשים של פשוטי העם בצל אותו זוהר הוליוודי.

כמו "שש פעמים", גם "הנוער" מתחיל בסינמה סיטי.

על יד הסינמה סיטי יש חיים אחרים. מתוך "הנוער"

על יד הסינמה סיטי יש חיים אחרים. מתוך "הנוער"

הנערים לובשים חולצות עם שמות של סרטים. החדרים שלהם מלאים בפוסטרים של סרטים. והסרט משתמש במרכיבים שלקוחים מאין-ספור סרטי אקשן אמריקאים, כמו למשל החלק ש להמשיך לקרוא