פרסי אופיר 2013: הנוער

אז הנה הגיע הסרט הכל כך מצופה של תום שובל. זה שכבר היה בברלין, ויצא עם ביקורות אוהדות. זה שכבר הוקרן בפסטיבל דרום. זה שיש עליו דיבור. והתוצאה: בעת ובעונה אחת, גם מרשים מאוד, חכם, ומצוין, וגם מאכזב קצת.

מאכזב – בעיקר כי הרגשתי שהיה כאן חומר מצוין לסרט קצר יותר, ואיכשהו הוא התמתח מדי באופן לא טבעי.

זה היה צריך להיות "המשגיחים" של השנה. סרט שיוצא מתוך מסורת של סרטי אקשן הוליוודים סוג ב' כדי להגיד משהו על החיים כאן, בצל הזוהר ההוליוודי המפוקפק. ה"משגיחים" היתה פצצת אנרגיה מופלאה שהתפוצצה בזיקוקי דינור של אמונה ואנרגיה מטורפת שלפעמים הולכת עם האל, ולעיתים נגדו. "הנוער" מבקש לבדוק את החיים הקשים של פשוטי העם בצל אותו זוהר הוליוודי.

כמו "שש פעמים", גם "הנוער" מתחיל בסינמה סיטי.

על יד הסינמה סיטי יש חיים אחרים. מתוך "הנוער"

על יד הסינמה סיטי יש חיים אחרים. מתוך "הנוער"

הנערים לובשים חולצות עם שמות של סרטים. החדרים שלהם מלאים בפוסטרים של סרטים. והסרט משתמש במרכיבים שלקוחים מאין-ספור סרטי אקשן אמריקאים, כמו למשל החלק שבו יש אדם בבגאז' של האוטו, או החלק שמתייחס לתת-הז'אנר של יחסי שבוי-נשבה. יש בתסריט של תום שובל כמה הערות חכמות מאוד על הקשר בין הזוהר ההוליוודי לחיים האפורים שלנו. וודי אלן לקח את זה לצד החלומי יותר ב"שושנת קהיר הסגולה". תום שובל הולך לצד הריאליסטי. האחים קוניו אנרגטים ושורפים את המסך בתפקידים הראשיים. ומשה איבגי נותן קונטרה נהדרת בתור האבא הנבעך שלהם, האב חסר האונים וחסר הכסף.

אבל הסרט חסר את המתח שהיה נחוץ. את המיקוד בסיפור החטיפה. כל קטעי ארוחות המשפחה והתוספות הנוספות הן כמו שומן עודף. משהו שמאט את הקצב ומשחרר את המתח. משהו שכאילו מפריע לזרימה החופשית של הסרט. והכי ביזארי בעיניי היא העובדה שהסרט הזה נטול מוסיקה לחלוטין. יש בו כמה קטעי שירים המתנגנים מתוך הרדיו/ איי-פון, אבל אין כאן מוסיקת ליווי לסצינות (Score). בכל סרט הוליוודי זניח יש מוסיקה שכזו. "הנוער" סובל מאוד מחוסר במוסיקה. בחוסר בקצב מסוים, במתח, בהרגשת הסכנה.

"הנוער" בעיניי הוא סרט חכם, מרתק, עם הצגות משחק מעולות (מועמדות לאחד מהאחים לפחות. וגם לאיבגי), ועם צילום נהדר (ירון שרף. שוב. הוא יקבל את המועמדות שלו על "בית לחם"), אבל הוא כמו סרט קטן שלבש חליפה גדולה מדי. בניקוי השומנים זה היה יכול להיות סרט עוצמתי וסוחף. כמו שהוא, "הנוער" הוא סרט מרשים, אבל לא מספק.

אולי העובדה שהסרט מושקע פגעה בו בסופו של דבר. מני יעיש גייס את כל היצירותיות שלו כדי לעקוף את האין-כסף של ההפקה של "המשגיחים". תום שובל עבד על "הנוער" במשך שנים, והתשוקה ניכרת בסרט. ועם זאת, עם הגעת הכסף הזר להפקת "הנוער", אולי משהו הפך נינוח מדי בעשייה. אולי הביקורת העצמית קצת נפגמה. אחלה כרטיס ביקור יש לתום שובל לקראת הסרט הבא. בינתיים זה נהדר, אבל עדיין לא הדבר עצמו.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “פרסי אופיר 2013: הנוער

  1. לא פעם אני לא נמצא איתך על אותו דף כמו שאומרים, אבל הפעם אני מסכים איתך לחלוטין. למעט עניין הפסקול.
    שנה שעברה הוצג סרט שזכה לקיטונות של בוז – גם על ידך – שאני הייתי מעורב בו. ושם לא ידעו (עוד בתסריט) כיצד לטפל באירוע חמור ונפיץ של חטיפת אדם. תום שובל מתמודד עם הסיטואציה הזו בהצלחה, גם אם מאבד לעיתים את המיקוד. תסריט תסריט תסריט…
    אבל הכי חשוב זה לעודד ולפרגן – זה סרט מאד מרשים – וזה הסרט הראשון ! אסור לשכוח. הכרחי בשבילנו היוצרים ובשביל קיום תעשיית סרטים בריאה לדעת ליצור המשכיות. מהפיצר הראשון אל השני והלאה. עידוד, גם במקום של ביקורת – הוא חשוב מאין כמוהו

  2. שלום איתן. אם אכן ראית את הסרט אתה אמור לדעת שהתמונה הנ"ל לא לקוחה מתוך הסרט… זאת תמונת אילוסטרציה ישנה מאוד שלא מייצגת אותו כעת.
    ========================
    איתן לדניאלה: נכון, אם לדקדק בפרטים, את צודקת. בסרט רק האח הצעיר נראה ע"י מחלף גלילות. אבל זו התמונה שמצאתי, וזה התאים לי לכיתוב תמונה שמביע את הקשר בין הקולנוע לבין החיים האמיתיים, אז שמתי את התמונה הזו.

  3. הי איתן. אני מתעקשת… זה לא עניין של דקדוק בפרטים. אלו אפילו לא השחקנים של הסרט! זה פשוט מטעה לכתוב שהתמונה היא "מתוך הנוער".
    ========================
    איתן לדניאלה: וואלה? מהגב הם נראו לי אותו דבר…
    טוב, נו. להגנתי אני יכול רק לומר שכתבתי את הפוסט הזה במהירות, ב-11 בלילה, וגם היום הייתי עסוק רוב הזמן (ויש עוד הקרנת אקדמיה הערב…).
    טעיתי. את צודקת. החלפתי את התמונה.

  4. העובדה שהסרט דן בהשפעה של סרטים הוליוודים "זניחים" לא אומרת שהוא צריך לתפקד כסרט כזה. הנימוק' "בכל סרט הוליוודי זניח יש מוסיקה שכזו" הוא תמוה במקרה הטוב.

  5. הסרט הכי טוב עד עכשיו בהקרנות האקדמיה היה לצוד פילים. סרט מעג ונפלא מרגש ומצחיק. כרגע הוא המועמד המוביל לזכייה לטעמי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s