פסטיבל קולנוע ירושלים 2013: Ain't Them Bodies Saints

לסרט הזה יש שם עברי סתמי ("נאהבים מחוץ לחוק") וגם תרגום בעברית בגוף הסרט, אבל אני מהמר שהוא לא יופץ מסחרית. הוא ממש לא סרט רע, והוא אפילו מעניין, אבל הוא גם מתסכל.

זה סרט שמספר על זוג אוהבים. הם עשו פשע (שבצעד מכעיס הסרט נמנע מלהראות. בכלל, הסרט מדלג על כמה נקודות עלילה שהקהל יבין לבד, אבל הן חסרות לי דרמטית), וכתוצאה מאותו פשע, שוטר נורה. הגבר לקח על עצמו את האשמה – ונכלא. האישה, שכבר בהריון, יושבת לחכות לו. וכשהוא בורח מהכלא (נאמר לנו שבפעם השישית, אבל את חמש האחרות אנחנו לא רואים – שוב, חסר דרמטית), הוא נמצא בדרך אליה, אך גם לא יכול להגיע אליה, כי שם מחכים כוחות החוק, לקחת אותו חזרה לכלא.

וכך הסרט נמצא בלימבו  – זוג האוהבים אוהב, עורג אחד לשני, אבל לא יכול לממש את אהבתו. זה המצב שבו רוב הסרט נמצא. אין בו ממש התפתחות עלילתית (כלומר, יש, אבל היא מינורית). יותר מכל הסרט הזה עובד על אוירה. ואת זה יש, והרבה. הסרט חי בעיקר תודות למשחק הנהדר של שני השחקנים הראשיים – רוני מארה ("נערה עם קעקוע דרקון", "תופעות לוואי") וקייסי אפלק, האח של, אבל גם שחקן מוערך בזכות עצמו (ןבצדק). בן פוסטר תומך טוב בתפקיד משנה של קצין המשטרה שפותח עין על ביתה של הבחורה (ופוסטר הוא כמוסת אנרגיה מרוכזת שמתפרצת מדי פעם, וראיתי אותו כבר מצוין ב"שליח" של אורן מוברמן, למשל. כאן הוא מאופק מהרגיל, ועדיין מרשים). וגם קית' קאראדין הותיק כאן, סמכותי ומרשים.

אבל העיקר בסרט הוא הבימוי. זה כאילו שהבמאי לא ממש מתרכז בסיפור שהוא עצמו מספר. הכל כאן זה אוירה. וצילומים של האוהבים באור השמש השוקעת (נשבע שכשקייסי אפלק ואהובתו מתנשקים עם השמש מסנוורת מאחור חשבתי על אותה תנוחה בדיוק שבה אחיו, בן אפלק, מנשק את אולגה קורלינקו ב"אל הפלא" של טרנס מאליק).

באנו לכאן, מתחת לשמיים. מתוך "Ain't Them Bodies Saints"

באנו לכאן, מתחת לשמיים. מתוך "אל הפלא" "Ain't Them Bodies Saints"

וכן, אני יודע, אני לא היחיד ש להמשיך לקרוא