פסטיבל ירושלים 2013: 7 תיבות

אתמול ננעל פסטיבל ירושלים 2013 (בעצם אתמול היתה הנעילה הרשמית. אבל היום יש עוד זנב של כמה הקרנות למי שרוצה). ואת הפסטיבל המוצלח לטעמי דהשתא נעלתי אתמול עם הסרט הפאראגוואי "7 תיבות".

"הקוריאנים האלו, הם מה-זה מגניבים". זה משפט שנאמר בסרט, וזוהי גם תמציתו: "7 תיבות" הוא מכתב הערצה חסר בושה לקולנוע הקוריאני. הוא מפתיע מדי פעם עם התפרצויות של אלימות קשה, והוא מותח לעיתים, אבל הוא בעיקר חיקוי של הדבר האמיתי. חיקוי לא רע כשלעצמו, אבל חיקוי.

הקולנוע הקוריאני, בעיקר זה של סרטי הפעולה, מקפיד על ערכי הפקה גבוהים ועל הפתעות הנובעות מתוך עיסוקו הז'אנרי ולא מבחוץ. "7 תיבות" אמנם שומר על פשטות, אבל זה בא במחיר של נראות. הסרט מפאראגוואי נראה כאילו הוא הגרסה הענייה של הקוריאנים. נער כבן 16 המתפרנס מסחיבת מוצרים על גבי מריצה בשוק במעין עיר פחים שלמה וענייה מקבל משימה: לקחת 7 תיבות שאת תכולתן אינו יודע, ולהחזיר אותן ברגע שיידרש. ומאז נפתח מרדף לחיים ולמוות אחרי התיבות האלו ואחרי הנער. פשוט. אבל יש גם סיפור על מקום העבודה של אחותו הגדולה, חברתה שבהריון, והבוס שלהן (ובנו), שהם, ובכן, קוריאנים. וכל זה סובב סביב פלאפון-מצלמה שהם, ובכן, קוריאנים.

הנער ו -7 התיבות במנוסה

הנער ו -7 התיבות במנוסה

יש לא מעט רגעים מרתקים ב"7 תיבות", ויש לא מעט רגעים מ להמשיך לקרוא