פצועים בראש: וי-ג'י-לנ-טה

לפעמים אני כותב גם על סדרות טלויזיה. רק לפעמים. והסדרה הזו נמצאת על המסכים כבר יותר מחודש (הערב ישודר הפרק ה-6 מתוך 9), אבל רק בשבוע וחצי האחרון התפניתי לעקוב אחרי הסדרה הזו (תודה לאלוהי ה VOD). ואני חושב שכדאי גם לכם לנסות.

לכאורה הסדרה הזו מלאה בדברים שאני לא אוהב: בומבסטיות, דפיקת המסר בראש, שטחיות, וסתם ויתור על איכויות משחקיות לטובת ה'לוק' המשופשף. ולמרות זאת אני בעד "פצועים בראש".

כבר בסצינה הראשונה של הפרק הראשון, כבר אז מוצגת הדילמה המרכזית של הסדרה – האם לענות באלימות על אלימות, או לחכות למשפט צדק. האם לקחת על עצמך להיות דיין ומוציא להורג, או לחכות לטחנות הצדק שיטחנו, אם יטחנו.

ואז הסדרה קופצת קדימה בזמן. שני החברים כבר אויבים. הסיבה ליריבות נחשפת בהדרגה במהלך הפרקים הבאים בפלאשבקים המשולבים בסיפור בצורה מקרטעת למדי. ועדיין יש הרגשה שיש כאן יותר ממה שנראה לעין. זה לא סיפור פשוט של שתי תפיסות עולם מנוגדות. זה סיפור שמעורבים בו יצרים. זה סיפור של חיים ומוות שעדיין לא נחשף כולו. וזה מסקרן.

שני חברים פצועים בראש יצאו לדרך. בים. בם. בום.

שני חברים פצועים בראש יצאו לדרך. בים. בם. בום.

אחד החברים הצטרף בינתיים למשטרה והוא נמצא בצוות חוקרים של פשעים חמורים. אבל השני חבר בקבוצה שלוקחת את החוק לידיים ומענישה בעצמה פושעים חסרי מצפון. הם פונים אל הקורבנות ומבקשים את רשותם לפעול לבד.יש איזה עניין עם טבעת שהיא הסכמת הקורבן לנקמה (משהו קצת ילדותי לטעמי. אפשר היה לדלג על החלק הזה בתסריט). בעזרת גאון מחשבים (תובל שפיר, בהופעה מרעננת. נעים לראות שהצעיר המרגש מ"פעם הייתי" של אבי נשר ממשיך לבד, ובהצלחה), בחור אחד ותיק (רמי דנון, שחקן נהדר שמבוזבז כאן לחלוטין) ובחורה מפתה (אגם רודברג. דוגמנית יותר משחקנית. בחירת ליהוק תמוהה) הם יוצאים לדרך. וחוקרי המשטרה (כולל רותם זיסמן כהן, בהופעה מאופקת ומרשימה) יוצאים בעקבותיהם.

אבל "פצועים בראש" קמה ונופלת (בעיקר קמה) על צמד אחד: גיא עמיר וחנן סביון. כותבי הסדרה הפעם עברו גם אל קדמת הבמה, והם גם משחקים בתפקידים הראשיים. מצד הכותבים הם כל הזמן נותנים לי את ההרגשה שיש כאן מערכת יחסים מורכבת הנפרסת לאט, והמורכבות הזאת מוסיפה עומק לדיון בנושא המרכזי של הסדרה (ויג'ילנטה פרטי או מערכת חוק ממסדית). מצד השחקנים הם כמוסות אנרגיה מדוכאת המאיימת להתפרץ. הם מרשימים, 'מחזיקים מסך', מרתקים בהופעה שלהם.

אז למרות המוסיקה הבומבסטית, והעובדה שהסדרה נראית ממש-ממש טוב, יותר מדי טוב, כמעט הייתי אומר לוק-מלוקק, זוהי לא טלנובלה. מדובר בדיון מעניין ולא שטחי המקופל אל תוך סיפור יריבות בין שני גברים. סדרה מעניינת, "פצועים בראש", גם אם לא חפה מפגמים.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s