ריאליטי: סרקזם חסר שיניים

סרטו הקודם של מתיאו גארונה זכה לביקורות מתעלפות ברחבי העולם.הם אמרו ש"גומורה" היה שלב חדש בקולנוע שמספר סיפורי מאפיה. אבל כשהסרט הגיע לישראל השתוממתי. הוא היה מה-זה משעמם. איפה כל הסופרלטיבים? איפה כל האיכויות הנסתרות? לא הבנתי על מה הם מדברים.

עכשיו מגיע סרטו החדש של גארונה. עכשיו אני מבין.

עכשיו אני מבין איזה במאי בעייתי הגארונה הזה. עכשיו אני מבין שצדקתי אז. שהביקורות של אז כנראה פשוט התפעלו מהתעוזה של עצם הצגת סיפורה של המאפיה הנאפוליטנית, אבל התעלמו מהיכולות הבימוייות של הגארונה הזה. עכשיו גם הביקורות העולמיות מעקמות את האף. והפעם בצדק. מתיאו גארונה הוא במאי בעייתי מאוד, חסר כל חוש לדרמה.

"ריאליטי" אמור להיות קומדיה. אמור להיות סרקסטי, ארסי. הוא מספר את סיפורו של גבר נפוליטני פשוט, סוחר דגים בעל משפחה. בתמימות הוא ניגש למבחני קבלה לתוכנית "האח הגדול", ומשם הוא נשאב אל מערבולת של ציפיות, הערצה עיוורת למערכת שלא רוצה אותו, לזיוף של הריאליטי. וכל הסובבים אותו לא מצליחים לפתוח את עיניו לאמת (הריאליטי) האמיתית. אז יש כאן אמירה, אבל יש כאן גם בחירה מודעת בסגנון קומי. ומצד שני, יש כאן כשלון טוטאלי בביצוע הקומי.

צ'ינה צ'יטה. עיר הקולנוע. פעם מקדש האמנות ה-7. היום ערש התרבות החדשה, הריאליטי. מתוך הסרט האיטלקי החדש.

צ'ינה צ'יטה. עיר הקולנוע. פעם מקדש האמנות ה-7. היום ערש התרבות החדשה, הריאליטי. מתוך הסרט האיטלקי החדש.

קומדיה זה דבר שעובד על מהירות. על קצב. ולגארונה הזה אין חוש קצב מינימלי. הסצינות מ-א-ו-ד ארוכות, ולא רק זה, הן מתמשכות בשוטים ארוכים ומייגעים. בד"כ אני שמח לחשיבה קולנועית, לשוטים ארוכים בתנועה שוטפת בסטדי-קם, אבל כאן זה פשוט לא נכון לתסריט. במקום לחתוך במהירות בין הדוברים, המצלמה עושה את העריכה בעצמה. היא נעה בין אחד לשני בשטף זורם שמקהה מאוד את הקומדיה. הכל מתמשך הרבה יותר מדי זמן. במקום טק-טק-טק, הכל הולך לאט.

כמו "גומורה", גם "ריאליטי" הוא סרט מייגע ומשעמם. וזה פספוס עצום, כי הנושא מעניין, והחשיבה המקורית מעניינת. אבל הביצוע, אוי, הביצוע. חבורת השחקנים עושה כמיטב יכולתה (וניכר שגארונה מאוהב באנשים הפשוטים. הוא אפילו סחב עימו מ"גומורה" את אחד השחקנים לתפקיד משנה כאן), וניכר גם שבציירו את נאפולי של "ריאליטי" גארונה מכוון לרומא של פליני (כך שלא הכל טוטאל-לוס בסרט הזה), אבל יש כאן חוסר הבנה בסיסי של התסריט (ו/או פשוט חוסר יכולת בימוי. גם "גומורה" סבל מבעיות דומות).

אני מעריך את "אורלנדו" על שהביאו סרט שזכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן (וכן ב-3 פרסי אקדמיה איטלקית, כולל פרס הצילום, שהוא כאמור מרשים, אבל להבנתי לא מתאים לתסריט), אבל מדובר בסרט משעמם שלא מבין מה הוא רוצה להשיג, וכתוצאה מכך מתבלבל, מתברבר בתוך עצמו, ומאבד את עצמו לדעת.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s