פרסי אופיר 2013: ההיא שחוזרת הביתה

וואו, איזה סרט בעייתי.

הו, געגועי ל"נותנת". גם אם היו לי השגות פה ושם, "הנותנת" היה בכורת בימוי מרשימה מאוד של הגר בן אשר. והנה מגיעה בכורת בימוי נוספת, הפעם של מיה דרייפוס, וגם הפעם מדובר בסרט נשי החוקר פסיכוזה של אישה מתוסבכת. אבל איזה הבדל בין הסרטים. בעוד שבן אשר הדגימה שליטה מוחלטת באספקטים של הבימוי, בקצב, בטון, "ההיא שחוזרת הביתה" הוא כמו רכב עם ברקסים מקולקלים המידרדר בירידה ללא יכולת לעצור.

כבר ההתחלה אינה מבטיחה טובות. תאונת דרכים בה רכבו של אלון אבוטבול נכנס ברכב של טלי שרון מאחור (קלטתם? הוא נכנס בה מאחור…) – כבר הסצינה הזו מעלה חששות כבדים בקשר לסרט כולו. תאונת דרכים שבעצם לא נראית על המסך – איכשהו חיתוכי העריכה והעובדה שגופה של טלי שרון נזרק קדימה צריכים לכסות על האין-כסף של ההפקה לביים את התאונה הזו (ושוב – תחשבו על הסוס שמתחיל את "הנותנת". איזה הבדל). זה לא עובד.

אבל זה בקטנה. כל החלק הראשון של הסרט הוא סדרה בלתי נגמרת של גגים שלפי הרגשתי לא התכוונו להיות גגים. זוהי דרמה על אישה שחוזרת הביתה אחרי פרידה ונכנסת לקשר הרסני עם ההוא שנכנס בה מאחור. אבל חיתוכי העריכה המהירים, המעברים המיידיים מרעש לשקט, הסצינות החתוכות (האבא נכנס לחדר האמבטיה בדיוק כשהבת עירומה. קאט. אין המשך לסצינה) ואפילו הרפליקות עצמן, בתוספת מוסיקת גיטרות רועשת במיוחד הנחתכת בפתאומיות – הכל מכוון ליצור אלמנט קומי, אבל התסריט בעצם דורש דרמה. ולדרמה אין זמן להתפתח, להשפיע.

ואז, בערך במחצית הסרט, בסצינת הסקס של אלון אבוטבול וטלי שרון, משהו שם יוצא מדעתו. הסרט מאבד את מעט הברקסים שהיו לו ופשוט מתחיל להשתולל לכל הכיוונים. המצלמה מתחילה לזוז בלי חשבון, עם איבודי פוקוס מזדמנים, אבוטבול נעלם מהמסך לרגעים ארוכים, וחוזר אח"כ כדי לשיר את "משחק של דמעות" (שיר יפה של "נקמת הטרקטור", שבהינתן הקונטקסט הדרמטי הנכון היה יכול לעבוד יפה), וטלי שרון, הדמות הראשית, שפשוט מאבדת את שפיות דעתה, והופכת למעין אישה רעבת מין וחסרת גבולות. כמו הסרט.

משהו מאוד לא יציב קרה בעת הצילומים של הסרט הזה. היו כאן המון כוונות טובות. היה כאן רצון כן לבדוק איזושהי פסיכוזה נשית, איזושהו נסיון להבין את המשיכה הנשית (של הדמות הראשית, לפחות) לסאדו-מזוכיזם. אבל איפה שמיכאל האנקה מדגים שליטה עצמית קרה ואכזרית (זוכרים את "המורה לפסנתר"? גם כאן יש סצינה בשירותים. הרבה פחות טובה), מיה דרייפוס אוחזת בהגה של הסרט הזה ללא בטחון מינימלי, ללא יכולת לנווט את הטון של הסרט הזה אל חוף מבטחים, ללא יכולת לגרום לי להזדהות עם הדמות הראשית האנטיפטית למדי. טלי שרון לא אשמה. היא עושה מעשה אמיץ, הולכת עד הסוף ומעבר לכך (כולל סצינת אוננות ארוכה ובוטה), אבל הבמאית לא מצליחה לייצב טון הגיוני  שיגרום לי להתייחס למשהו שקורה בסרט ברצינות.

היציאה למסע שנקרא "ההיא שחוזרת הביתה" היתה מבטיחה. משהו רציני מאוד השתבש בדרך.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

5 מחשבות על “פרסי אופיר 2013: ההיא שחוזרת הביתה

  1. לפי מה שאני קורא, נראה שהשנה הסרטים הישראליים משופעים בסצנות קשות לצפייה – בין אם הן מיניות או אלימות: "הנוער", "ההיא שחוזרת הביתה", "בית לחם", "שש פעמים", "מי מפחד מהזאב הרע", וכנראה גם "סוכריות" – מעניין לדעת איזה מהסרטים 'קשים' בגבולות הסביר עבור הצופה הממוצע ואילו לא.

  2. אני גם לא אהבתי את הסרט, במילה המועטה, אבל אני חושב שקצת נסחפת, הסצנה הראשונה עם התאונה, הייתה די טובה בעיני (ומה הבעיה ש"הוא נכנס בא מאחור…", אתה יודע זה קורה בחיים) ואני גם סבור שזאת הייתה החלטה של דרייפוס להתמקד דווקא בגיבורה ולא בתאונה עצמה, כשמשהו שפורץ לעולמה באופן פתאומי (לפחות כך אני מבין אותה)…
    אבל אכן סרט רע, מהדמויות של הורים שיותר דומים למריונטות מאשר לדמויות חיות ועד לסצנת סיום. זה סרט מסוג של "אם אתם לא יודעים על מה לכתוב, פשוט תכתבו על זה שאתם לא יודעים מה לכתוב…"

  3. מה אתה מבלבל במוח מדובר בסרט הכי טוב שראיתי באקדמיה השנה. הנותנת, שלא אוריד מערכו, לא קשור אליו בשום צורה וההשוואה ממש לא במקום

  4. אין שום קשר סגנוני או תכני בין הנותנת לבין הסרט של דרייפוס. ההיא שחוזרת הביתה הוא סרט ביכורים שמתוקף היותו כזה יש לו יתרונות וחסרונות. הוא לא חף מפגמים, אבל הוא מעביר חוויה כנה רגשית עצמתית ודמות מורכבת ולא צפויה שעוברת מסע של התפרקות. יש פה רגש כל כך חזק וחשוף שאי אפשר שלא לסלוח על הפגמים ולהתמסר אליו. אלא אם אתה קר ועולמך צר.
    =========================
    איתן לאני: גם "הנותנת" הוא סרט ביכורים. לטעמי הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s