פרסי אופיר 2013: קריוקי עם פרנק סינטרה

היום ה-31 ביולי. סופו של חודש פעלתני במיוחד בבלוג שלי. 31 פוסטים כתבתי החודש. 31 פוסטים ב-31 ימים. שיא מבחינתי. וגם כמות הקוראים (העדיין קטנה יחסית) עולה בהדרגה. רק כמה מאות באים לכאן מדי יום, אבל הגרפים הסטטיסטיים מראים יציבות יומיומית עם מגמה קלה של עלייה שנבחנת לאורך זמן. אז תודה למי שבא, ובעיקר תודה למי שבא ונשאר (ובעיקר בעיקר תודה למי שבא ונשאר, ומביא חברים. ווינק ווינק, נאדג' נאדג').

היום ה-31 ביולי. הערב מתקיימת הקרנת האקדמיה של הסרט האחרון שאמור להיחשף. סרטו החדש והמאוד מסקרן של יוסף פיצ'חדזה. ובשנה צפופה למדי, "סוכריות" יצטרך להיות סרט מדהים באמת בכדי להיכנס לרשימת המועמדויות. ראיתי 26 מבין 27 הסרטים (ואני מאוד מקווה לראות גם את הסרט הזה האחרון) . כתבתי כמעט על כולם (הפוסטים מרוכזים תחת הקטגוריה "פרסי אופיר 2013"). יש עוד כמה סרטים בודדים שנזנחו בדרך, שהפוסטים עליהם התעכבו מכל מיני סיבות. אז בימים הקרובים אני מתכוון להשלים פערים. להעלות לכאן כמה פוסטים בודדים על אילו שראיתי ולא פרסמתי עליהם דבר. כי בכל זאת, אם כתבתי כבר על 22 סרטים, מגיע גם ל-5 הנותרים צ'אנס שווה. בינתיים אני מתכוון לשקוד על פוסט סיכום שלב א' של הקרנות האופיר 2013. אז הנה כמה מילים על אחד מהחמישה שעליהם עדיין לא כתבתי, משהו קטן שנקרא "קריוקי עם פרנק סינטרה".

=======================================================================

בחור. בחורה. אקס מיתולוגי (שלה). בגידה. איך הוא יתמודד?

היא בחו"ל. הוא לבד. בחורה אחרת. גם לבד. האם הוא יעשה לאשתו את מה שעשתה לו?

אחלה חומר. לדרמה רומנטית. וגם פרנק סינטרה כמוזה. מה רע?

קריוקי עם (בוטלג) פרנק סינטרה. ההוא שהיה מיתוס עוד בחייו. פרפורמר עצום. אבל הקריוקי הזה מתרחש בהאנגר מסכן ועזוב. במקום הופעת פאר – כמה חוגגים בודדים ועלובים. במקום תפאורת פאר – כמה כובעי ליצן, וקישוטי יומולדת. ככה נראה הסרט הזה.

גם אם אין לך כסף, או אולי יותר נכון להגיד, בעיקר אם אין לך כסף, אתה צריך למצוא דרכים יצירתיות לעקוף את החסרון הזה, להפוך את זה ליתרון. דני לרנר עשה את זה ב"ימים קפואים", שם האסתטיקה המגורענת של הצילום שירתה לחלוטין את התסריט הפאראנואידי. רועי ורנר עשה דרמה קומית רומנטית פשוטה ומקסימה (ונפלאה בעיניי), והוא לא היה צריך הרבה כסף. הוא צילם שני אנשים מחפשים חניה במשך שעה וחצי. "2 בלילה" היה סרט קטן וצנוע שהחזיק עולם ומלואו.

"קריוקי עם פרנק סינטרה" הוא סרט שקופץ (הרבה) מעל לפופיק. ובכלל, לקח לי כחצי סרט להבין שצבי פינקוס, הבמאי- מפיק- צלם- תסריטאי- עורך- מלהק של הסרט הזה, לא רוצה להיות רוב ריינר. הוא רוצה להיות דיוויד לינץ'. אבל צריך גם הרבה יותר מחשבה כשיש מעט מדי כסף.

תצבע את הוילון באדום, ותיקח אותו ל"טווין פיקס". מתוך "קריוקי עם פרנק סינטרה"

תצבע את הוילון באדום, ותיקח אותו ל"טווין פיקס". מתוך "קריוקי עם פרנק סינטרה"

כי בהתחלה, כשהסרט ברובו הוא דרמה רומנטית, הצילום העכור מאוד מעצבן. יש לא מעט שוטים של נסיעה וטבע. אבל אי אפשר להתענג עליהם. זה מלוכלך ומטריד בעין. וחוץ מזה, מעט מדי קורה, וזה נמשך יותר מדי זמן. ונכון שכבר בהתחלה יש רמזים על משהו שקשור בעולם התחתון, אבל רק מאמצע הסרט זה משתלט. ואז גם הסרט יוצא מדעתו. אבל במקום להתפרע באמת בכיוונים חדשים, הסרט חוזר שוב ושוב ושוב (ועוד כמה שובים) אל אותן סיטואציות. יש כמה וכמה (וכמה וכמה) שוטים בסרט שחוזרים לפחות 5 פעמים.וגם בדיחת סטנד אפ עבשה שמסופרת בסרט לפחות 6 פעמים. אותה בדיחה. שוב ושוב ושוב. והיא לא היתה מצחיקה כבר בהתחלה. מהפעם השלישית היא סתם מעצבנת. ומהפעם הרביעית כבר די נמאס. אותה בדיחה. כל הזמן. אותה בדיחה.

העניין עם לופים פסיכיים, סיוטים או מציאות, הרעיון מעניין. אבל אפילו "אינלנד אמפייר", האחרון של דיויד לינץ' (בינתיים), שצולם במצלמה באיכות נמוכה מהרגיל, היה מלא המצאות וחידות מרתקות. "קריוקי עם פרנק סינטרה" הוא סרט שמעיין ההמצאות שלו מתייבש מהר מאוד, וכל מה שהוא עושה הוא לחזור שוב ושוב אל אותם שוטים בדיוק.אל אותם טקסטים בדיוק. אז גם אם הגיבור הרומנטי שלנו הופך פתאום לרוצח מטורף, זה מרגיש עומד במקום, מכיוון שהסרט הוא לופ אינסופי אל תוך עצמו.

אז עם (בוטלג) פרנק סינטרה בתפקיד הגמד מטווין פיקס, הסרט הזה היה צריך הרבה יותר כסף והרבה יותר דמיון כדי להיות משהו באמת. נסיון מעניין, אבל כושל בסופו של דבר לטעמי, הסרט הזה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פרסי אופיר 2013: קריוקי עם פרנק סינטרה

  1. הביקורת כאן עדינה יחסית.
    הסרט נראה חובבני לחלוטין ואם בשליש הראשון עוד יש בו עלילה סבירה, אחר כך הסרט מתפלפ לחלוטין -לא ברור מה קורה, ריצה בין עבר להווה, להזיות תוך כדי חילופי ז'אנרים בלי סיבה ברורה.
    לצערי, מדובר בסרט בעייתי מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s