אוסקר שפה זרה 2014: מקבץ ראשון

היום אחד בספטמבר. עד סוף החודש המדינות השונות אמורות להכריז על המועמדים שלהן לפרס האוסקר לסרט בשפה זרה (זו שאינה אנגלית). נדמה לי ש-2013 היא שנה מצוינת לקולנוע העולמי, ושלמועמד הישראלי (כנראה "בית לחם") תהיה מלחמה קשה השנה. מצד שני, "כחול הוא צבע חם", זוכה פרס דקל הזהב בקאן השנה, לא ייצג את צרפת. תאריך ההפצה שלו שם, בצרפת, לא עומד בקריטריונים של האקדמיה האמריקאית (והעובדה שהמפיצים לא רצו לשנות את התאריך רק מוכיחה לי שהראש שלהם בכלל במקום אחר. האוסקר, לפחות בקטגוריה הזו, פחות חשוב להם). אבל צרפת אולי תשלח סרט אחר מפסטיבל קאן, "העבר" של זוכה האוסקר האירני אסגאר פארהאדי ("פרידה"). ואני בטוח שגם למדינות בולטות אחרות (איטליה, ספרד) יש אסים בשרוול. בינתיים פורסמו כבר הבחירות של 11 מדינות. הרבה מהן נראות סתמיות. אבל לפחות שתיים מהן נראות לי חזקות במירוץ.

כבכל שנה אני מתכנן לפרסם כאן סדרה של פוסטים העוקבים אחרי הסרטים השונים שמדינות העולם שולחות לקטגוריה הזו עם פרסום הבחירות שלהן. כבכל שנה, הלינקים בשמות הסרטים מובילים לטריילרים הרלוונטיים. אז הנה המקבץ הראשון:

הרפובליקה הדומיניקנית – מי הבוס? בימוי: רוני קסטיו

זה הסרט הכי טוב שהרפובליקה הדומיניקנית מצאה? זה?

לא שזה נראה לי סרט רע במיוחד. אבל באנגלית במקום בספרדית, ועם ג'ניפר לופז או קייטי הולמס, ואיזשהו גברבר אחר מולה (נגיד, ברנדון פרייזר, או ההוא מדמדומים, הפטינסון הזה) לא הייתי מסתכל על הסרט הזה בכלל. קומדיה רומנטית מהסוג הכי נדוש וחבוט:

הוא גבר חסר דאגות. דון ז'ואן שיודע בדיוק מה לעשות כדי לזכות בנשים. והוא ציני מספיק כדי לחתוך בזמן (החוק: לעולם לא יותר מ-3 חודשים). עד ש…הוא פוגש באישה שעושה אותו דבר.

היא יודעת בדיוק מה לעשות כדי לזכות בגברים. צינית מספיק כדי לחתוך בזמן (החוק: לעולם לא יותר מ-3 חודשים). הקשר ביניהם יוביל את הקודמיה הרומנטית הזו.

זה אולי סרט חביב (והטריילר מצביע על זה שהבמאי משתמש באפקט הדיבור למצלמה. לא יודע אם זה עוזר), אבל אין לו סיכוי באוסקר.

יוון – נער אוכל מזון ציפורים. בימוי: אקטורס ליגיזוס

מ להמשיך לקרוא