סרט חמוד, באקאס. וגם לא כל כך.
לפני הסרט מופיעה הלוגו של "לב", ויש כבר תרגום לעברית ולאנגלית בגוף הסרט. אני מעריך שסרטי שני חוככים בדעתם האם להפיץ או לגנוז את הסרט הזה. שלא כמו את "וואג'דה" הסעודי (הנהדר) שיוצא בקרוב, אני מעריך שאת הסרט הזה הם יגנזו. "באקאס" היה רוצה להיות "וואג'דה". הוא רחוק מאוד מזה.
"וואג'דה" מגיע מסעודיה, באדיבות במאית שלמדה במערב, וכך הוא גם נראה – מצולם ומופק לעילא. גם "באקאס" נראה טוב מאוד. והוא בכלל הפקה סקנדינבית. וגם את זה רואים. תנועות המצלמה מודגשות, והסרט לא נראה עני. אבל במקום שבו "וואג'דה" טוען את סיפורו באמת פנימית, בדמויות מלאות ומרגשות, "באקאס" צעקני ומתאמץ הרבה יותר מדי להקסים ולרגש. והתוצאה הפוכה.
מצד אחד, קשה להתנגד לחינם של ילדים. למעשי הקונדס המשעשעים שלהם. ולרעיון המרכזי של המסע שלהם לאמריקה. עם חמור. תמימות ילדותית היא קשר ישיר מאוד ללב שלי. הצרה היא שהילד הזה (הצעיר בעיקר) הוא פשוט צעקן אחד גדול. כל הזמן הוא צועק. גם כשהוא שמח. גם כשהוא עצוב. אז איך אני אדע מתי להתרגש ומתי לצחוק?
א-מ-רי-קה!!! שני אחים רודפים אחרי חלום ב"באקאס"
