פסטיבל חיפה 2013: באקאס

סרט חמוד, באקאס. וגם לא כל כך.

לפני הסרט מופיעה הלוגו של "לב", ויש כבר תרגום לעברית ולאנגלית בגוף הסרט. אני מעריך שסרטי שני חוככים בדעתם האם להפיץ או לגנוז את הסרט הזה. שלא כמו את "וואג'דה" הסעודי (הנהדר) שיוצא בקרוב, אני מעריך שאת הסרט הזה הם יגנזו. "באקאס" היה רוצה להיות "וואג'דה". הוא רחוק מאוד מזה.

"וואג'דה" מגיע מסעודיה, באדיבות במאית שלמדה במערב, וכך הוא גם נראה – מצולם ומופק לעילא. גם "באקאס" נראה טוב מאוד. והוא בכלל הפקה סקנדינבית. וגם את זה רואים. תנועות המצלמה מודגשות, והסרט לא נראה עני. אבל במקום שבו "וואג'דה" טוען את סיפורו באמת פנימית, בדמויות מלאות ומרגשות, "באקאס" צעקני ומתאמץ הרבה יותר מדי להקסים ולרגש. והתוצאה הפוכה.

מצד אחד, קשה להתנגד לחינם של ילדים. למעשי הקונדס המשעשעים שלהם. ולרעיון המרכזי של המסע שלהם לאמריקה. עם חמור. תמימות ילדותית היא קשר ישיר מאוד ללב שלי. הצרה היא שהילד הזה (הצעיר בעיקר) הוא פשוט צעקן אחד גדול. כל הזמן הוא צועק. גם כשהוא שמח. גם כשהוא עצוב. אז איך אני אדע מתי להתרגש ומתי לצחוק?

א-מ-רי-קה!!! שני אחים רודפים אחרי חלום ב"באקאס"

א-מ-רי-קה!!! שני אחים רודפים אחרי חלום ב"באקאס"

והבמאי משתדל הרבה יותר מדי. הוא מביים סיקוונסים שלמים ל להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2013: בורגמן

הסרט הזה הוקרן במסגרת התחרות הרשמית בפסטיבל קאן האחרון. זה הסרט שהולנד שולחת השנה לאוסקר. אין לו סיכוי.

זה לא שהוא סרט רע. ממש לא. הוא מעניין. ומרתק. ומצולם נהדר. ומשוחק טוב. אבל הוא מוזר. משונה. ממש הרבה יותר מדי מוזר. ולא ממש ברור למה.

קראתי במקומות מסוימים השוואה של הסרט הזה ליצירתו של האנקה, ובעיקר ל"משחקי שעשוע". ואכן התימה דומה, ובקווים כלליים, גם העלילה דומה: בחור שנראה כבן 40 (אצל האנקה אלו היו 2 בחורים כבני 20) חודר אל שגרת יומה של משפחה בורגנית ומערער אותה.

נווד בבית בורגני. "בורגמן"

נווד בבית בורגני. "בורגמן"

אבל אצל האנקה זה גם כל הסיפור כולו: גורם זר המפריע את שגרת יומה של משפחה בורגנית. מהתחלה הם אומרים להם שם, בסרט של האנקה: בואו נשחק משחק. אני מהמר שעד מחר ב-8 בבוקר אתם מתים. וכל הסרט היא דרך ייסורים בלתי נגמרת עד אותו 8 בבוקר. אצל אלקס ואן וארמרדם ההולנדי העניינים הרבה פחות להמשיך לקרוא

אוסקר שפה זרה 2014: מקבץ רביעי

אני עושה הפסקה בדיווחים מפסטיבל חיפה כדי להביא לכאן עוד מקבץ תקצירים וטריילרים של הסרטים שהמדינות השונות בוחרות לשלוח לשיפוט האקדמיה האמריקאית. את הפוסט הקודם בנושא פרסמתי ביום ראשון שעבר. מאז נוספו 13 סרטים נוספים לרשימה שכללה עד עכשיו 30 (ועליהם פירטתי במקבצים הקודמים: מקבץ ראשון, מקבץ שני, מקבץ שלישי), וביחד 43 סרטים. יש עוד שבוע לדד ליין, ובתוך כל ההמולה של פסטיבל חיפה אני אשתדל להמשיך ולעקוב. בינתיים, במקבץ הזה: ההפתעה העצובה מצרפת, ההפתעה המעניינת מאנגליה, אולי תקווה מפולין, ועוד כמה בחירות (כולל סרט לא ישראלי דובר עברית). כרגיל, הלינקים בשמות הסרטים מובילים לטריילרים הרלוונטים:

שווייץ – יותר מדבש. בימוי: מרקוס אימהוף

סרט דוקומנטרי? על דבורים? זה מה ששווייץ שולחת לאוסקר?

בסקירה של פרסי האקדמיה הגרמנית של השנה הזכרתי ש"הדירה", סרטו הדוקומנטרי של ארנון גולדפינגר, היה מועמד לפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. הוא הפסיד. לסרט הזה. אבל עם כמה שהסרט הזה כנראה מרשים בהישגים הטכניים שלו, הוא נראה לי נישתי מדי, כזה שיעניין אנשים 'נשיונל ג'יאוגרפים' כאלו. לא חברי אקדמיה שמחפשים ריגוש ומשהו אחר קצת מהיום יום ההוליוודי (הם בעצם מחפשים את אותו הדבר שהוליווד נותנת, רק לא באנגלית). ולמרות שהדוקומנטרי הזה, שכנראה מבכה את יחס האדם לטבע בכלל, ולדבורים בפרט, הסרט הזה זכה בלא מעט פרסים, לא נראה לי שיש לו סיכוי באוסקר.

ברזיל – צלילים קרובים. בימוי: קלבר מנדונסה פיליו

להמשיך לקרוא