פסטיבל חיפה 2013: אחרי הים

מתוך התחרות הישראלית דגמתי כבר את רוב הסרטים. את רובם ראיתי בהקרנות האקדמיה. את "לוויה בצהרים" הנהדר ראיתי אתמול. ואת "אחרי הים" היום. ואיזה הבדל. "לוויה בצהרים" הוא סרט רזה מבחינת תסריט, אבל עשיר מאוד בכל אספקט קולנועי אחר. "אחרי הים" הוא ההפך: הוא מושקע מאוד, ויש בו שחקנים אדירים (ליאור אשכנזי מהצד הישראלי, ונילס ארסטרופ הגדול, מר "נביא" בשבילכם, מהצד הצרפתי), אבל הסרט הוא נפילה.

יש ל"אחרי הים" סיפור מעניין דווקא: על שפת ים בצרפת נמצא גבר מחוסר הכרה. אין עליו מסמכים, והוא לא מדבר. הוא מובא אל חדר מיון לקבלת טיפול ראשוני, ובינתיים מוזעק אל חדר הטיפולים קצין משטרה ממחלק הנעדרים כדי לנסות לפתור את התעלומה. אבל נדמה שיוסי אבירם, הבמאי, לא מתעניין בסיפור שהוא עצמו מספר. נקודת המוצא של התסריט (זו שבה גבר עלום שם נמצא על שפת ים) מגיעה אל הסרט רק אחרי יותר מחצי שעה של אקספוזיציה מעייפת. אה, "מעייפת". זאת המילה שמתארת את חווית הצפיה כולה. זה כאילו שאבירם לא מבחין בין עיקר לטפל. הוא מתרכז בטפל, בכל רעשי הרקע, ושוכח את העיקר – לפתור כבר את התעלומה המזורגגת, או לפחות להזיז אותה קדימה. את מי מעניין סיפור הרקע של הישראלי לפני שהוא נוסע לצרפת? (למרות שמשעשע למדי לראות את מוני מושונוב, בתפקיד אב מחליף, ואת ליאור אשכנזי משחזרים את הדינמיקה ביניהם מימי "חתונה מאוחרת"); את מי מעניין לראות את סיפור הרקע של חוקר המשטרה? (למרות שהקטע הקצר עם מתיה אמלריק דווקא מרשים). וכל עניין השחמט, זה באמת נחוץ? בחיאת רבאק, תגיע לעניין כבר.

זה לא יפה אשה גדולה כמו את הולכת עם גבר קטן. מושונוב ואשכנזי ב"אחרי הים"

זה לא יפה אשה גדולה כמו את הולכת עם גבר קטן. מושונוב ואשכנזי ב"אחרי הים"

הענין עם חייו של חוקר המשטרה עם בן זוג כהומוסקסואל חשוב לעלילה, אבל היה אפשר לחתוך הרבה סצינות, ולהזכיר את זה ברפרוף. לא צריך לפתח את מערכת היחסים עם בן הזוג שלו לכדי חלק משמעותי בסרט. הבחורה שמוצאת אותו מקבלת יותר מדי סצינות. הכל נמשך הרבה יותר מדי זמן. והרי הסיפור העיקרי הוא הדינימיקה המתפתחת בין הגבר עלום השם לבין חוקר המשטרה. ואת זה יש בערך שלוש סצינות בסרט. כל השאר רעשי רקע. ורעשי הרקע הלא נחוצים האלו מטביעים את הסיפור שהיה יכול להיות מעניין.

חבל על "אחרי הים". היה שם חומר מעניין. הוא רק הוטבע בהרבה חומר לא מעניין.

הקרנה נוספת – ב-27/09.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “פסטיבל חיפה 2013: אחרי הים

  1. כנראה שלא הבנת את הסרט. זה לא התכוון להיות בלש. האולם בהצגת הבכורה הגיב ברגש ובאהדה גדולה כראוי לסרט עצוב שצולם באופן מצוין. מוזיקה נהדרת. קצב איטי אבל מרתק. מאד מקצועי

  2. It seems you did not pay good attention to the film. Please watch it again with an open mind. Listen to the music and admire the editor! the casting is superb. I liked the movie very much and I am sure to go again once it hits the screens.

  3. הואיל וברור שלא הבנת את הסרט לכן אני שולח לך לינק למאמר של ג'יי וויסברג ב- VERAIETY של היום.
    הוא כן הבין את הסרט וכדאי לקרוא מה הוא כותב:
    An uncommon film of great sensitivity, ואת שאר הדברים ניתן לקרוא בקישורית הבאה:
    : http://variety.com/2013/film/reviews/the-dune-review-san-sebastian-1200688710/
    ———————————–
    איתן לאלקס/ ג'ורג' בן/ פרופ. גרשון: אולי די? אתה חושב שאני לא יודע שאתה אותו בן אדם? אני הרי רואה שכתובת האיי פי שלכם היא אותה כתובת. הבנתי אותך גם בפעם הראשונה. אתה חושב שלא הבנתי את הסרט. אבל אני לא נהניתי ממנו. ואפילו די השתעממתי. יש חילוקי דעות. קורה. נא להפסיק להציף את הבלוג שלי בתגובות. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s