בית לחם: המציאות כאן היא לא שחור ולבן

אני מעריך שאני יודע מה אתם חושבים. 'עוד סרט שמאלני', 'עוד פעם יורים ובוכים'…

זה לא ככה. "בית לחם" הוא לא סרט שבא להתלונן על המצב. למעשה אני לא ממש בטוח מה האג'נדה הפוליטית שלו. יש באמצע הסרט סצינה מאוד ארוכה של תפיסת מבוקש. זוהי סצינה קולנועית אדירה, מבוימת כמו סרט מתח פעולה מקצועי לכל דבר. העריכה בה מצוינת, יודעת להגביר קצב ככל שהאקשן מתגבר; עריכת הפס קול והשימוש במוסיקה מוסיפים המון. יש המון זועם בחוץ, זורק אבנים, ויש מבוקש בפנים שצריך למצוא. יש פעולה צה"לית ממוקדת מרתקת.

ויש רגעי התעלות כשאני יושב בקהל. אני אפילו קצת כועס על עצמי על השמחה שיש בי למראה הסצינה הזו. האם גם בי שוכנת חיה צמאת דם?

והסרט הזה אמביוולנטי ביחס שלו למפה הפוליטית. במרכזו יש יחסי אב-בן בין סוכן שב"כ (צחי הלוי בהופעה מרשימה ושופעת בטחון) למודיע הפלסטיני שלו, בחור צעיר שהוא גם אחיו של פעיל הטרור המבוקש ביותר בשטחים (שאדי מרעי, תגלית מרגשת). אבל האם יחסי האב-בן האלו היו מתקיימים גם אם הבחור הצעיר היה סתם בחור צעיר, ולא היתה לו כל פונקציה של מודיע? האם הישראלים, ככלל, מתנשאים על הפלסטינים, מעליבים אותם, רומסים את כבודם, דוחקים בהם בעצם לשנוא?

יחסי גומלין בין ישראלים לפלסטינים. "בית לחם"

יחסי גומלין בין ישראלים לפלסטינים. "בית לחם"

 

"בית לחם" מפורט מאוד בכל מה שנוגע לצד הפלסטיני של המפה. כל הגופים המעורבים (הרשות הפלסטינית על השחיתות שבה, גדודי אל-אקצע והחמאס, והיריבות בין כולם) מקבלים כאן זמן מסך ניכר. הסיפור הישראלי מסתכם בעבודה הבטחונית. כאילו אין לנו חיים משלנו. גם אשתו של גיבור הסרט מדברת איתו על ענייני עבודה בלבד (מיכל שטמלר מבוזבזת כאן לחלוטין). אבל החלטותיו של סוכן השב"כ הזה הן עירוב של שיקול בטחוני קר ודאגה חמה ואמיתית לשלומו של הנער. כך שכן יש לישראלים לב.

אבל אולי הלב הזה עומד לנו לרועץ. אולי המרחם על אויביו סופו שאויביו יתאכזרו אליו. הסצינה האחרונה של הסרט היא שיאו של הדיון הזה: הפלסטיני מבקש מהישראלי שייקח אותו איתו, יגן עליו. הישראלי עיוור למצוקותיו, חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם, גאוותן במידה מסוימת, מנסה להמשיך את מערכת היחסים שלו עם המודיע בתקווה שהוא ימשיך להתברג בצמרת הטרור הפלסטיני, ובכך להחזיק חפרפרת בחלונות המאוד גבוהים. התשובה לגאווה הזו, לעירוב של שיקול בטחוני קר עם חמלה כלפי האויב – התשובה הפלסטינית לא מאחרת להגיע, בסצינה קשה ומהממת שמוציאה את הצופים מהאולם ללא יכולת להוציא מילה.

בין שתי הסצינות האדירות האלו מתנהל "בית לחם" קצת בדרכים משובשות. התחלת  הסרט בונה מתח לאט עד אותה סצינת תפיסת מבוקש שהיא שיא קולנועי נפלא שלא נופל ממה שקת'רין ביגלו עשתה ב"כוננות עם שחר" (שהוא אחד הסרטים הכי אהובים עלי בשנה האחרונה). ואז הסרט מתחיל לקבל בטן רכה. מיד לאחר סצינה אדירה בבית חולים ישנה נפילת מתח ניכרת. הבחור הפלסטיני הצעיר נעלם מהמסך לדקות ארוכות. הסרט כאילו מאבד את דרכו. העריכה כאילו מתעכבת על סצינות אחרות, פחות מעניינות. ישנו איזשהו נסיון להטמיע את ההלם, להסדיר את דפיקות הלב, אחרי אותו שיא מצוין. אבל זה נמשך קצת יותר מדי זמן, וזה גורר את הסרט למטה.

אבל זה לא אורך הרבה. חשדות שעולים לגבי נאמנותו של הפלסטיני מתחילים להזרים שוב חיים אל הסרט הזה, והישראלי והפלסטיני חוזרים אל אותו סוף מטלטל. "בית לחם" הוא סרט מרתק על יחסי הגומלין בין ישראלים לפלסטינים, וכסרט קולנוע הוא מציג כמה רגעים אדירים לצד כמה פחות טובים. אם למשל הבמאי היה משכיל להשתמש במוסיקה המינורית והיפה של ישי אדר בצורה יותר אפקטיבית אולי הייתי פחות מרגיש את נפילת המתח באמצע הסרט. אבל בעיניי זה נסלח כי בסך הכל זהו סרט מעניין מאוד, גם אם הוא לא לוקח צד (או שאולי הוא כן?), וקולנועית הוא מביא למסך כמה רגעים סינמטים נפלאים שמאפילים בעיניי על כמה רגעים אחרים פחות טובים.

סרט טוב מאוד בעיניי, "בית לחם". מאוד כדאי לראות.

נ.ב. ואחרי שראיתם את הסרט, תלחצו על הלינק הזה, ותראו איך הספרדים עשו את זה פני 35 שנה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

2 מחשבות על “בית לחם: המציאות כאן היא לא שחור ולבן

  1. הי איתן . מסכים איתך, סרט מצויין ! בעיניי, אחד היתרונות שלו הוא שלפחות במבט ראשון הוא כנראה לא לוקח צד. בינתיים, יש גם סרטים מצויינים ב"אוטופייה" – אל תחמיץ את "סטוקר" ואת "המזרח" !!
    אני כל פעם מתקשה להבין למה הפסטיבל בחיפה וזה שבתל אביב חופפים….

  2. איתן-כל מילה בסלע!! סרט חובה לכולנו כולל הפזורה היהודית בגולה!!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s