פסטיבל חיפה 2013: מאושר לאימוץ

דוקומנטרי באנימציה. בערך. זה עדיין לא כזה נפוץ. והשילוב הזה תמיד מעניין. בערך.

באחד ממוספי החג האחרונים של "הארץ" נכתב על מחקר שאיזשהו דוקטור עושה בבית ספר בישראל. הוא רק 'זבוב על הקיר', והמסקנות שלו מעניינות. הנוער בארץ עדיין אמון, גם במאה ה-21, על חלוקה עדתית לאשכנזים וספרדים. זה מדהים למדי לקרוא את זה. במהלך הצפיה ב"מאושר לאימוץ" עלו בי זכרונות מהקריאה על זה בישראל. גם בבלגיה הנוער מאוד מתרכז בשיוך עדתי. כאן מדובר בילד קוריאני מאומץ למשפחה בלגית המנסה להסתגל לסביבה זרה, שבהתאמה מנסה להסתגל לזר שבתוכה.

"מאושר לאימוץ" הוא סרט דוקומנטרי. בערך. הוא יוצא מתוך סיפורו של יונג, אדם בן 44, בלגי ממוצא קוריאני. כשהיה בן 4 נלקח מאימו הקוריאנית אל בית יתומים בארה"ב. לאחר תקופה קצרה הוא עבר למשפחה אומנת בבלגיה, שם גדל כל חייו. הוא שכח קוריאנית, ודובר צרפתית שוטפת. ועדיין, בגלל מראהו השונה, הוא תמיד נחשב אחר. היחס אליו היה כאל שווה, אבל ברגעים רגשיים קיצוניים זה תמיד היה יוצא איכשהו. למשל, כשאימו (המאמצת) היתה מתרגזת, בשיא הכעס לפעמים נפלט משהו כמו: 'ככה הם הקוריאנים', או 'זה בגלל שאתה מאומץ ומלוכסן עיניים שאתה ככה'. גיבור הסרט גדל והפך לאומן קומיקס, ובגיל 44 הוא חוזר לראשונה לקוריאה. זוהי נקודת המוצא של הסרט.

יונג ואחותו בלגית. מתוך "מאושר לאימוץ"

יונג ואחותו בלגית. מתוך "מאושר לאימוץ"

וזוהי גם הנקודה החלשה שלו. תסריטאית ניתן להבחין ש להמשיך לקרוא

פסטיבל חיפה 2013: ליילה פורי

ואחרי יום של הפסקה מהפסטיבל חזרתי לחיפה מלא מרץ ועזוז לעוד יום של סרטים מרתקים. וכבר הסרט הראשון של היום עייף אותי.

"ליילה פורי" מגיע מדרום אפריקה. אשה שחורה, אם חד הורית, מתקבלת לעבודה בחברה שמספקת שירותי בדיקה במכונות אמת לכל דורש. המשימה הראשונה שלה היא לנסוע לקזינו הנמצא בעיר אחרת, ולבצע, לבקשת מנהל הקזינו, בדיקות אמינות לאנשים המבקשים לעבוד שם. הדרך לקזינו ארוכה ומתמשכת אל תוך הלילה, ובדרך דורסת האישה אדם. היא מנסה לטפל בו, אבל בסופו של דבר היא נוטשת אותו. פגע וברח. ביום שלאחר מכן, הראיון הראשון שלה עם בחור שמבקש לעבוד בקזינו.

הו! מסתבר שהוא הבן של אותו אדם שהיא דרסה, והשאלה למשך כל הסרט היא מתי זה כבר יתפוצץ.

הו! מתחיל ביניהם רומן.

כן, ההסתברויות בסרט הן הסתברויות קולנועיות, לא כל כך מציאותיות, וזה מאוד פוגם באפקט הדרמטי. אבל יותר מכך, להמשיך לקרוא