פסטיבל חיפה 2013: מאושר לאימוץ

דוקומנטרי באנימציה. בערך. זה עדיין לא כזה נפוץ. והשילוב הזה תמיד מעניין. בערך.

באחד ממוספי החג האחרונים של "הארץ" נכתב על מחקר שאיזשהו דוקטור עושה בבית ספר בישראל. הוא רק 'זבוב על הקיר', והמסקנות שלו מעניינות. הנוער בארץ עדיין אמון, גם במאה ה-21, על חלוקה עדתית לאשכנזים וספרדים. זה מדהים למדי לקרוא את זה. במהלך הצפיה ב"מאושר לאימוץ" עלו בי זכרונות מהקריאה על זה בישראל. גם בבלגיה הנוער מאוד מתרכז בשיוך עדתי. כאן מדובר בילד קוריאני מאומץ למשפחה בלגית המנסה להסתגל לסביבה זרה, שבהתאמה מנסה להסתגל לזר שבתוכה.

"מאושר לאימוץ" הוא סרט דוקומנטרי. בערך. הוא יוצא מתוך סיפורו של יונג, אדם בן 44, בלגי ממוצא קוריאני. כשהיה בן 4 נלקח מאימו הקוריאנית אל בית יתומים בארה"ב. לאחר תקופה קצרה הוא עבר למשפחה אומנת בבלגיה, שם גדל כל חייו. הוא שכח קוריאנית, ודובר צרפתית שוטפת. ועדיין, בגלל מראהו השונה, הוא תמיד נחשב אחר. היחס אליו היה כאל שווה, אבל ברגעים רגשיים קיצוניים זה תמיד היה יוצא איכשהו. למשל, כשאימו (המאמצת) היתה מתרגזת, בשיא הכעס לפעמים נפלט משהו כמו: 'ככה הם הקוריאנים', או 'זה בגלל שאתה מאומץ ומלוכסן עיניים שאתה ככה'. גיבור הסרט גדל והפך לאומן קומיקס, ובגיל 44 הוא חוזר לראשונה לקוריאה. זוהי נקודת המוצא של הסרט.

יונג ואחותו בלגית. מתוך "מאושר לאימוץ"

יונג ואחותו בלגית. מתוך "מאושר לאימוץ"

וזוהי גם הנקודה החלשה שלו. תסריטאית ניתן להבחין שלהווה אין בעצם נוכחות בסרט. אין לסיפור העכשווי כל בשר, ולכל היותר הוא משמש כקטעי מעבר לסיפור מהעבר. והסיפור מהעבר הוא גם הצד החזק של הסרט. מדובר בעצם באנקדוטות מחייו, משוחזרות (רובן באנימציה). יונג הזה היה, מסתבר, קונדסון לא קטן. והסרט (הדי קצר. כשעה ועשר דקות) הוא בעצם רצף של מקרים שקרו לו בילדותו, משוחזרים כסצינות לכל דבר בסרט מונפש. יש לא מעט קטעים ב"לייב אקשן" בסרט, והמעברים ביניהם לבין קטעי האנימציה חלקים ובמקרים מסוימים מלאי דמיון.

ועדיין מדובר בלא יותר מרצף אנקדוטות. חמודות. משעשעות. מצחיקות בחלקן. מעלות חיוך חביב. אבל בסיכום הכללי אין הצטברות של כל הוינייטות האלו למשהו בעל משקל ומשמעות. חיפוש הזהות, ההתבגרות של אדם בלי באמת להשתייך, כל אלו לא באמת מקבלים משקל רציני בסרט. לא בעבר, ובטח לא בהווה. הכל נשאר ברמת הצ'יזבטים החביבים.

האנימציה חביבה ועשויה טוב מאוד טכנית (ואילו קטעי הלייב אקשן מצולמים באיכות נמוכה), אבל הכל שומר על אוירה מחויכת. לא פחות, אבל גם לא יותר.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s