פסטיבל חיפה 2013: 15 שנה ועוד יום

לא תכננתי להיכנס לסרט הזה, אבל נפתח לי חלון עד הסרט הבא, ופתאום גם למדתי שזהו הסרט שספרד שולחת השנה לאוסקר, אז נכנסתי.

זה די ברור לי למה הספרדים שולחים את הסרט הזה לאוסקר. זה סרט מתחנף. זה סרט נוסחתי. זה סרט שכאילו בנוי לפי הספר. ולכן הוא גם כל כך ניכר אותי. "15 שנה ועוד יום" כל כך מתנחמד שזה דחה אותי.

בחור צעיר בן 14 הוא עושה צרות מקצועי. הוא מורחק מבית הספר, ואימו, המגדלת אותו לבד, אובדת עצות. היא שולחת אותו אל אביה, גמלאי צבא קשוח, כדי שיכניס בו קצת משמעת. אבל גם הוא ניצב תמה למראה חוסר האכפתיות המוחלט של הבחור. עד שקורה משהו פטאלי, ומסתם מעשי קונדס הכל הופך למשהו פלילי שגם עולה בחיי אדם.

הבעיה בסרט הזה היא שהכל בנוי עם פינות מעוגלות. מוחלק ומעובד כדי שיהיה קל לעיכול. המוסיקה נכנסת בדיוק כמו שכתוב בספר. נגיעות פסנתר קלות, ואז העלאת הווליום של כלי המיתר. כדי שתדעו מתי להתרגש. וגם התסריט לא קיצוני מדי. כדי לא להרתיע. הבחור הצעיר הזה כל כך מנותק, כל כך כועס על כל העולם, אבל אין בסרט אף מקרה קיצוני שיסביר למה הוא ככה. יש רק כמה מעשי קונדס של נערים. לא משהו שבאמת יסביר את המצב. לא משהו שילך לקיצון.

היחידה שבאמת הזיזה לי משהו בסרט הזה היא מריבל ורדו.

מריבל ורדו הנהדרת ב"15 שנה ועוד יום"

מריבל ורדו הנהדרת ב "15 שנה ועוד יום"

השחקנית הזו מתחבבת עלי עם כל סרט שאני רואה אותה. וזה כבר הסרט השני השנה שאני רואה אותה. ב"שלגיה" הספרדי היא היתה מצוינת בתפקיד המכשפה. כאן היא נראית אפילו יותר צעירה מהסרט בו התפרסמה לפני יותר מעשור ("ואת אמא שלך גם"), והיא משחקת את תפקיד האמא בשילוב של כל כך הרבה גורמים: חוסר אונים, אבל גם נסיון לכפות איזשהו מוסר, משמעת. תסכול, אבל גם חמלה.יש לה בסרט מונולוג מרגש שבו היא נחשפת בפני בנה, נפתחת בפניו ומספרת לו על בעלה המנוח (אביו). שלוש דקות נפלאות של משחק (הפעם עם כינורות רק בסוף). הכל מתרכז אל דמות מלאה שהשחקנית המצוינת הזו, מריבל ורדו, מביאה אל המסך. חבל רק שהסרט הזה לא יותר טוב. כמו שהוא הוא סתם סרט מתנחמד, סרט שקל מדי לחבב, אבל המסר (הדי מקומם שלו, למען האמת: לא תמיד חייבים לספר את האמת. גם אם מישהו מת בדרך) מתמסמס בדרמה קלה מדי, סכרינית מדי, אוורירית מדי, חסרת משקל מדי, זניחה מדי.

הסרט הזה לא יגיע לשום דבר באוסקר. חבל שאין לספרדים שום דבר טוב יותר השנה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s