הבורר עונה 4 טון

אני לא ממש יודע מה קורה שם, מאחורי הקלעים של הסדרה הזו. אני כן רוצה לומר שלהרגשתי רשף לוי, בחור מוכשר שכמותו, מקבל את כל הקרדיט, את כל השבחים (או את הקללות, ממי שלא אוהב), אבל יש עוד בחור אחד ששמו נשכח מלב, ונדמה לי שהוא אחראי לא פחות מלוי להצלחת הסדרה הזו, ולעובדה שאני אוהב את "הבורר" על כל עונותיה. קוראים לו שי כנות.

לא ממש ברור לי למה כנות נחבא אל הכלים ולוי נמצא בפרונט. לפי ההבנה שלי, רשף לוי הוא קומיקאי מוכשר מאוד, ואיש יצירה פורה ומעניין מאוד. הוא קצת פחות מוכשר לטעמי באספקטים הדרמטיים של העשייה. שני סרטי הקולנוע שלו מדגימים זאת יפה מאוד. יצאתי מסויג למדי מ"איים אבודים", שלטעמי היה דרמה שבוימה כמו קומדיה, ומכאן שהיה סרט מאוד מפוספס בעיניי. ו"לצוד פילים" היה סרט די מוצלח בעיניי בעיקר מכיוון שהוא התרכז בצד הקומי שלו. זה פשוט היה סרט מצחיק שהפלטפורמה הדרמטית שלו צלעה משהו. הקומדיה של לוי עשויה מצוין. הדרמה פחות (ועדיין, זה טוב הרבה יותר מ"כידון" בעיניי).

שי כנות, עד כמה שאני יכול להעריך, מביא ל"בורר" את האיזון הנדרש. את היכולת היותר מדויקת לשלוט בדבר החמקמק הזה שנקרא טון בימוי. יש כאן סוג של טייקאוף ישראלי על "הסופרנוס". סיפור על משפחת פשע אלימה מאוד המתובל בהרבה הומור ובלא מעט דרמה. והכל נמצא כאן מבלי להאפיל אחד על השני.

mediator

בעונה הרביעית, להמשיך לקרוא