כוח משיכה: החיים הם מאבק מתמיד

אני בלוג קטן. אני מתעניין בסרטים קטנים. אז בעוד שכל הבלוגוספירה סביבי מתעלפת מ"כוח משיכה", אני העליתי לכאן פוסטים על הסרטים הקטנים שעלו בסופ"ש. ועכשיו, אחרי הרעש הלבן הזה, אני מעלה לכאן את שני הסנט שלי, שהם, בקליפת אגוז: זה סרט נהדר, אבל לא כזה גדול כמו שכולם אומרים.

———————————————

כן, זה סרט מדהים. טכנית. אבל אני לא ממש מבין בזה. אני כן יכול להעיד שכשיצאתי מאולם הקולנוע הרגשתי קצת חוסר איזון במשקל. לקח לי קצת זמן עד שחזרתי ללכת רגיל, ללא נטיה משונה.

אבל לא לשם זה התכנסתי. עם כל הכבוד לטכנולוגיה (הבאמת מדהימה) של הסרט הזה, לא בשביל זה אני הולך לקולנוע. אני מניח שבכל האתרים האחרים אתם קוראים על 'איך אלפונסו קוארון עשה את הבלתי יאמן', וטכנית, כנראה, הם צודקים. אבל אני הולך לקולנוע לראות, להרגיש, סיפורים של ועל אנשים, ודרכם לנסות להבין משהו על העולם הזה. וגם את זה יש כאן, אם כי אני פחות מתלהב מכולם. מעבר לאקסטראוואגנזה הקולנועית, יש כאן גם סיפור עם מוסר השכל, ויש כאן תצוגת בימוי שהיא מצד אחד אפקטיבית מאוד, אבל מצד שני מנייריסטית ואפילו קצת מעצבנת.

אז סנדרה בולוק וג'ורג' קלוני נמצאים בחלל כדי לתקן את טלסקופ החלל. ואז התסריטאי ג'ונאס קוארון (שכתב את התסריט יחד עם אבא שלו, אלפונסו, שגם ביים את הסרט הזה) מוצא איזושהי סיבה תסריטאית, והכל משתבש. המשימה הזו הופכת לסכנת חיים ממשית.

אבל עוד לפני כן: הכותרות שמופיעות ממש בתחילת הסרט אומרות משהו על השקט שיש בחלל. אבל התחלת הסרט היא כולה עמוסה בדיאלוגים. האוזן שלי קורסת מכמות המלל שנוחתת עלי בעשר הדקות הראשונות. מצד אחד זה עוזר לקרב אותי אל הדמויות כדי שכשקורה להן משהו אני אכנס למצב של חרדה (וזה אכן קורה), אבל מצד שני זה מעיק. ועוד יותר מעיק הוא ג'ורג' קלוני. סנדרה בולוק היא הדמות הלא מקצועית כאן. היא נמצאת פעם ראשונה בחלל. קלוני הוא הותיק, המנוסה. הוא המארח. כמו ג'יי לנו, כמו לטרמן, כמו ג'ימי קימל, כל מה שהוא עושה כל הזמן זה לספר בדיחות. זה אולי עובד בתכנית אירוח לילית. זה מרגיז כשאתה בחלל, ואתה צריך לגבש דמות שיהיה אכפת לי ממנה.

המזל הגדול הוא שיש כאן את סנדרה בולוק. היא ההפתעה הגדולה של הסרט הזה. היא מעבירה את הדמות שלה את כל המהלך הדרמטי: מדבקות במשימה, דרך חרדה אמיתית לקיומה, חוסר אונים, ועד ליאוש טוטאלי. בפתרון תסריטאי מאולץ היא מבינה שכל החיים הם מאבק, ורק אלו שלא מוותרים שורדים. אבל האם היא תמצא בתוכה את הכוחות לא להרים ידיים ? (אני מזכיר לכם שזה סרט הוליוודי, כן?!). ועדיין, סנדרה בולוק היא זו שמבחינתי מחזיקה את הסרט הזה בחיים. המשחק שלה עובר את כל שלבי המאבק בצורה מרגשת ואמינה.

סנדרה בולוק בחלל. מתוך "כוח משיכה".

סנדרה בולוק בחלל. מתוך "כוח משיכה".

אחד הדברים הכי מרשימים בסרט הוא המוסיקה. אחד הדברים שנשארו לי והלכו איתי הלאה הוא הרצון לקנות את הפסקול היפהפה של הסרט. אלפונסו קוארון משתמש במוסיקה כאן בצורה חסרת דמיון אבל אפקטיבית. הסרט כמעט כולו מלא מוסיקה. בד"כ שקטה. ברגעים הקריטיים היא מתגברת לסוג של קרשנדו עצום. זה מאוד מרים את רמת הריגוש של הסרט, אבל כשהטריק הזה חוזר חמש או שש פעמים במהלך הסרט זה כבר הופך למעייף. יש פעם אחת שהמוסיקה עולה ועדיין לא ראיתי מה קורה, אבל ידעתי שהנה הולך לקרות משהו. כי המוסיקה רועשת. אז בטח צריך לקרות משהו. ואכן קורה. ובכל זאת, אין מה לעשות, הטריק הזה עובד.

ואני אחזור להתחלה: יש משהו בסרט הזה שהוא גם תצוגת תכלית מאוד מרשימה של קולנוע, שהיא בעת ובעונה אחת רצון להשוויץ וגם אינהרנטית לסיפור. אלפונסו קוארון ועמנואל לובצקי (הצלם) עושים כאן משהו שהוא בעת ובעונה אחת מדהים וחכם, וגם קטנוני וגאוותני. מהצד החכם אני רוצה לציין בעיקר את הרגעים שבהם אנו רואים רק את מה שסנדרה בולוק רואה. הרגעים שבהם אנחנו בתוך הקסדה שלה, נושמים איתה, חווים אותה ביותר ממאה אחוז (וצריך גם לומר: בתוך עולם תאב בצע המנצל בצורה צינית את טכנולוגיית ה-3D, את "כוח משיכה" אפשר וכדאי וצריך לראות רק בשלושה מימדים). ומכיוון שבסרט הזה יש רק שני שחקנים (עוד אחד שנעלם כבר בהתחלה, ועוד הרבה שמדברים בקשר בהתחלה, ונעלמים בהמשך), האינטימיות שאני מרגיש לדמות של סנדרה בולוק היא גבוהה מאוד, ועם כל הרגשת חוסר שיווי המשקל שאיכשהו נכנסתי לתוכה במהלך הצפייה, "כוח משיכה" הוא חווית צפייה יוצאת דופן, גם אם היא לא היתה הסרט הכי מדהים שראיתי השנה.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “כוח משיכה: החיים הם מאבק מתמיד

  1. בלוגר וטעם מעולים, איתן.
    הצעה- אולי תצטרף אליי בקריאה- שיהיה כבר אתר מסודר לצפייה ב-ת-ש-ל-ו-ם !!
    של סרטים חדשים, אמנותיים ומסחריים כאחד. עם תרגום מסודר לעברית.
    דבר כזה יגרוף רווח רב וישיר לטובת יוצרים, מפיצים, בתי קולנוע (בישראל, שבעצמם יכולים
    ליצור את האתר ולגרוף לכיסם רווח נוסף. ולהקרין באתר כזה נניח, חודש אחרי שהוא כבר מוקרן
    באולמות. אני גר בעיר פרפריאלית יחסית, כמו כרמיאל וגם עובד הרבה בערבים.
    כך יוצא, שמלבד אחת לחודש, למרות אהבתי הגדולה לקולנוע, כמעט ולא הולך לקולנוע אלא מחכה כמו רבים, ממזרים יותר, שגרים במרכז\ חיפה, ומעדיפים גם כן להסתמך על טורנטים+תרגומים)
    ——————————————
    איתן לדודי: כמעט את כל הסרטים שאני רואה, את כולם, אני רואה בקולנוע. על מסך גדול. בחושך. עם עוד אנשים שצוחקים במקומות הנכונים, ובוכים במקומות אחרים. אין תחליף לזה. במקום אתר אינטרנט, צריך פשוט להקים עוד בתי קולנוע בארץ, ולפרוס אותם גם בפריפריה (אני יודע שהאחים אדרי עובדים על זה, וגם "לב" מתרחבים בזמן האחרון. זה לא מספיק עדיין, אבל זו התחלה). ומוזר במיוחד שאתה משאיר תגובה כזו דווקא בפוסט על "כוח משיכה", שהחוויה הקולנועית שלו, עם התלת-מימד הבאמת מיוחד שלו, אין לה תחליף.
    (אה, ועוד דבר: האם תמשיך לחשוב שיש לי טעם מעולה כשאני אעלה כאן את הפוסט על "שש פעמים" שעולה על המסכים שלנו בתחילת דצמבר? 5 כוכבים אני הולך לתת לו).

  2. לשאלתך איתן, כן. אמשיך לחשוב שיש לך אחלה טעם. אי אפשר להסכים על הכל
    (אתה אהבת את "שש פעמים" ואני לא). אם מסכימים על 80% ופלוס, מהאבחנות, כנראה שנמשיך לכבד.

    אם ניתן דוגמא, זה כמו שרבין ז"ל יבוא עכשיו מהעולם הבא, וייתן לשר הביטחון המלצות (אחרי שצפה מלמעלה בהכל)…. מה לעשות בשטח.
    מול פלוני אלמוני שלא עשה צבא. וייתן לשר הביטחון המלצות .. שיחליט על מהלכים במשרד הביטחון ?
    חח
    שר הביטחון (המקביל שלי, מולך) יקשיב הרבה יותר לרבין (אתה, ועד 120 כן),
    כי הסכים איתו על הרבה דברים בעבר. וימשיך לחשוב שהוא אחלה בביטחון, או בקולנוע.

    אבל אתה יודע מה…
    בגלל שטעם שאנחנו מכבדים, לעתים שווה לתת צפייה נוספת ולגלות אולי, שהסרט טוב
    מימה שחשבנו. מה גם שמחזק קצת נקודה קודמת שלי- הסרט בהקרנה שאני הייתי היה ללא תרגום לעברית,
    ובהתחלה מדברים שם מהר ולא הבנתי כמה דברים בסצינת הפתיחה.
    ועם הלחשושים והעזיבות של אנשים באמצע ההקרנה, גם מזיק,
    ואולי לצפות בסרט כזה לבד מול— אתר-צפייה-בתשלום-עם-תרגום-עברי-טוב…..
    היה מעלה את החוויה. אולי. ולא בטוח בכמה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s