פסטיבל קולנוע קוריאני: השוד הגדול

אולי זה אני שלא בסדר. אולי. אבל בהקרנה שבה נכחתי נשמעו לא מעט צחוקים רמים, ואפילו היו שמחאו כפיים בסוף. אני נשארתי מסויג למדי.

"השוד הגדול" היה אמור להיות סרט שיתחבב עלי בקלות. סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, ומספר על חבורה של אנשים שמתאחדת כדי לשדוד קרח שמאוחסן במחסן של שליט כל יכול בכדי לפעול למען צדק חברתי (הזמנים שבהם מתרחש הסיפור הם זמנים הסטוריים, אבל לזכותו של הסרט יאמר שהוא אפילו לא מנסה להסביר את זה. אין ולו כיתובית אחת בסרט שתקבע את השנה והמיקום המדויק של המתרחש. מהתלבושות ומהעובדה שגונבים קרח יוצרי הסרט מקווים שנבין לבד).

כבר תחילת הסרט, סיקוונס כותרות הפתיחה, קובעת את הסגנון: גדול מהחיים, עם תנועות מצלמה דינמיות מאוד (נדמה לי שזו אנימציה מתוחכמת כלשהי, אבל זה לא משנה כרגע), ועם מוסיקה רועמת, תזמורתית, קצבית מאוד. מאוד מבטיח. ואז מתחיל הסרט.

חלק מהדמויות שמאכלסות את "השוד הגדול" בסרט (שאמור להיות) שמח

חלק מהדמויות שמאכלסות את "השוד הגדול" בסרט (שאמור להיות) שמח

ולאט לאט שקעתי אל אכזבה.

להמשיך לקרוא