פסטיבל קולנוע קוריאני: השוד הגדול

אולי זה אני שלא בסדר. אולי. אבל בהקרנה שבה נכחתי נשמעו לא מעט צחוקים רמים, ואפילו היו שמחאו כפיים בסוף. אני נשארתי מסויג למדי.

"השוד הגדול" היה אמור להיות סרט שיתחבב עלי בקלות. סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, ומספר על חבורה של אנשים שמתאחדת כדי לשדוד קרח שמאוחסן במחסן של שליט כל יכול בכדי לפעול למען צדק חברתי (הזמנים שבהם מתרחש הסיפור הם זמנים הסטוריים, אבל לזכותו של הסרט יאמר שהוא אפילו לא מנסה להסביר את זה. אין ולו כיתובית אחת בסרט שתקבע את השנה והמיקום המדויק של המתרחש. מהתלבושות ומהעובדה שגונבים קרח יוצרי הסרט מקווים שנבין לבד).

כבר תחילת הסרט, סיקוונס כותרות הפתיחה, קובעת את הסגנון: גדול מהחיים, עם תנועות מצלמה דינמיות מאוד (נדמה לי שזו אנימציה מתוחכמת כלשהי, אבל זה לא משנה כרגע), ועם מוסיקה רועמת, תזמורתית, קצבית מאוד. מאוד מבטיח. ואז מתחיל הסרט.

חלק מהדמויות שמאכלסות את "השוד הגדול" בסרט (שאמור להיות) שמח

חלק מהדמויות שמאכלסות את "השוד הגדול" בסרט (שאמור להיות) שמח

ולאט לאט שקעתי אל אכזבה.

למרות שמדובר בסרט קליל וקצבי, הרגשתי שהסרט הולך לי לאט מדי. האקספוזיציה ארוכה מדי. עוברת כחצי שעה עד שמגיע האירוע הגדול החשוב הראשון (סצינת קרב מרהיבה בשלג) – אירוע שישלח את גיבור הקרב ההוא אל משימת גיוס השודדים. חצי שעה של סרט עברה סתם כך, בהסברים מיותרים. ואז לוקח עוד קצת זמן עד שמגייסים את כולם. ואז מתחיל סיפור השוד.

אבל גם שם דברים הרגישו לי יגעים. כל תסריט טוב מזמן לגיבוריו מכשולים שונים להתמודד אתם. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסרט שוד. ועם כל הדינמיות המבורכת של הצילום והעריכה (והמוסיקה), הרגשתי ש"השוד הגדול" נסחב מדי, תסריטאית. מעט מדי מכשולים מתפרסים על הרבה מדי זמן מסך (ובאמת נחוצות הבדיחות האלו על הפלוצים?)

ואז, בסוף, יש גם אפילוג מיותר של כמה תהפוכות תסריט לא נחוצות. בקיצור, עם כל הקלילות של הסרט הזה, הרגשתי שהקלילות יותר נכפתה על הסרט, ולא באמת נמצאת בו בתסריט. גם הכימיה בין השחקנים, כימיה שכל כך נחוצה בסרטים שכאלו, הכימיה הזו הרגישה לי מאולצת.

אבל אני, מה אני יודע. הקהל שבהקרנה שבה הייתי הפגין הנאה ניכרת במהלך הצפיה. רק אני נשארתי מחוץ למסיבה. יש עוד 2 הקרנות של "השוד הגדול":

ב-26/11 בסינמטק חיפה

וב-29/11 בסינמטק ירושלים

נ.ב אז הפסטיבל הקוריאני השנה הציג 4 סרטים. ראיתי 3. מאחד מהם ממש נהניתי ("מלחמת החיצים"). לא רע בכלל. בתקווה שבשנה הבאה יהיו יותר סרטים. אני אהיה שם.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s