מקימי: השד אינו נורא כל כך?

לפני כמה שבועות התחילו להופיע בהוט טיזרים לסדרה חדשה שנקראת "מקימי". אני לא קראתי את הספר שעליו מבוססת הסדרה, אבל האוירה המלנכולית ששרתה על הטיזרים, ביחד עם הנושא (התמודדות עם חזרה בתשובה) משכה אותי לצפות בסדרה. מצד שני, היו לי גם חששות: לתפקיד הראשי לוהקה יעל פוליאקוב, שאני לא נמנה עם אוהדיה (אם לנסח זאת בזהירות), וחוץ מזה, לפני כעשור כבר שודרה במקומותינו סדרה מצוינת שעסקה בנושא הזה (קראו לה "לתפוס את השמיים"). אז מה, עוד פעם אותו דבר?

אז נתחיל מהסוף: לא. לא אותו דבר. רק בסוף הפרק השלישי הבנתי את ההבדל. מהמקום שממנו אני בא, "חזרה בתשובה", ההליכה למקום שבו, לכאורה, יש אלהים,  היא, באופן פרדוקסלי, השטן הגדול. היא איזה טירוף שמשתלט על הנשמה, מרעיל את הבאר שממנה שותים כל קרובי הפסיכי הזה שפתאום ראה את האור, וזורע הרס, חורבן, וכאב עצום בכל סביבתו של החוצפן הזה שפתאום חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם את ה"אמת". ו"לתפוס את השמיים" הציגה ברגישות חודרת קרביים את מה שמתרחש כאשר השטן הזה מחליט לבוא ולבקר.

שני הפרקים הראשונים של "מקימי" אכן מתארים את אותו הדבר. את התרכבות והתפרקות תא קטן ואוהב של שני אנשים חילונים בצל אותו שד איום. אבל בפרק השלישי מסופר על מה אותה אהבה יכולה לעשות. על ההתקרבות של האשה אל האלוהים כמעט בעל כורחה. חרף ההתנגדות שלה, חרף הרתיעה, היא חווה את האלהים דרך בן זוגה (ודרך נס קטן ודי נפלא שמתרחש על אי קטן ומושלג בסוף העולם), עד שבסוף הפרק השלישי גם היא מברכת את האל כשהיא קמה בבוקר.

אבל לא על נצחונו של השטן מספרת הסדרה הזו, "מקימי". הסיפור הפעם מגיע מהצד הדתי, מהצד של מי שהיתה שם ועברה את כל התהליך הזה, ועכשיו מסתכלת עליו בעיניים מפוקחות. קצת כמו רמה בורשטיין ב"למלא את החלל", מסתכלת כותבת הסדרה על העולם שלה בעיניים אוהבות, אך גם ביקורתיות. נאום שנושא הגורו של הגבר לקראת סוף הפרק השלישי מייצג את התפיסה הזו: יש כאלו שחוזרים בתשובה וחושבים שהם יודעים הכל יותר טוב מכולם. צריך להיזהר מהיהירות הזו. ומעכשיו, ובשאר הפרקים של הסדרה, ההתמודדות תהיה מול שאר העולם החילוני. להראות שזה לא שטן כל כך נורא. שדרך החיים הזו לגיטימית כמו כל דרך חיים אחרת.

אבל

יש כאן, ב"מקימי", שני כוחות שמושכים לצדדים מנוגדים. שני שחקנים ראשיים. אחד מהם מצוין לטעמי. והשנייה לא טובה.

דני ניב (מוקי) ויעל פוליאקוב ב"מקימי".

דני ניב (מוקי) ויעל פוליאקוב ב"מקימי".

נתחיל דווקא מהטוב. להמשיך לקרוא